צרו קשר

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו

ת"א 1014-06 שורץ חנן ואח' כהן אביעד ואח'

בפני כב' השופט יהודה פרגו –שופט בכיר

התובעים:       1.חנן שורץ

                         2.טף סורג

                         על ידי ב"כ עוה"ד גד אלון ואח'

                                                 נגד

הנתבעים :         1.כהן אביעד

                           2.רחל כהן

                           על ידי ב"כ עוה"ד סרוקר –אגמון

                         3.יהוד יואל

                           על-ידי ב"כ עוה"ד נחום שר

פסק דין

  1. 1. מבוא :

בפני תביעה בגין הפרת פטנט רשום על פי חוק "חוק הפטנטים ,התשכ"ז   -1967 "

המדובר בסורג בטיחות להגנה על ילדים מפני נפילה מחלונות המעוגן לקירות בצורה יחודית באמצעות "שיטה ומכשיר לעיגון סבכה " המוגנים בפטנט מס' 102009 מיום 26/05/1992 הרשום על שם בעליו – חנן שורץ – התובע בתיק זה .

          

התובע 1 – חנן שורץ – משווק סבכות /סורגים אלו יחד עם אביזרי העיגון המוגנים באמצאות חברת "טף סורג " " הנעזרת לצורך מכירותיה באתר אינטרנט בשם "טף סורג "

התובע 2 – "טף סורג בע"מ" - הינה חברה שהוקמה על ידי התובע לצורך שיווק ומכירת הפטנט .

התובע חנן שורץ מחזיק במניות חברת "טף סורג בע"מ" לרבות מניות השליטה ,למעט מניה רגילה אחת בה מחזיק שבא עדי

 

 

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו

ת"א

לטענת התובעים ,הפרו ומפרים הנתבעים את הפטנט עת המייצרים ומשווקים את הפטנט לציבור הרחב .

את ההפרה ביצעו ומבצעים הנתבעים באופן ישיר , תוך שהם נעזרו ונעזרים בעסק ובאתרי האינטרנט "קט סורג" ו "סורגית " .

הנתבע 1 , אביעד כהן ורעייתו הנתבעת 2 , רחל כהן הפעילו את האתר "קט סורג" , באמצעותו שיווקו בעבר את אביזרי העיגון המוגנים בפטנט . כיום משווקים אביזרים אלו באמצעות אתר האינטרנט "סורגית" אשר החליף את אתר האינטרנט "קט סורג".

הנתבע 3 –יהוד יואל –כפי הנטען, הינו שוטפם של הנתבעים 1 ו-2 לביצועי מעשי ההפרה.

עתירות התובעים הינן כדלקמן :

א         "להורות לנתבעים להימנע לחלוטין בין עצמם ובין באמצעות אחרים , במישרין או בעקיפין ..מכל עיסוק מסחרי בכל דרך שהיא (לרבות הפצה , מכירה ,שיווק וכו') הקשור לפנטנט.

ב להורות לנתבעים לפצותם בגין כל אחד מראשי הנזק הבאים :

  1. "בגין שימוש בלתי מורשה בזכויות היוצרים של התובע" בהתאם לחוק"זכויות יוצרים, .. התשס"ח – 2007.
  2. 2."בגין גניבת עין" בהתאם ל"חוק עוולות מסחריות", התשנ"ט 1999
  3. 3."בגין עוגמת נפש" .

 

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ת"א

  1. העובדות :

לאחר ששמעתי את הראיות ולאחר שעיינתי במסמכים ובדברי סיכום טענות הדברים , אני קובע כי העובדות והשתלשלות האירועים היו כדלקמן:

ביום 11/10/2001 רכש הנתבע 1 מהתובעים שתי ערכות מלאות של סורגים לרבות אביזרי העיגון המוגנים בפטנט (ראה נספח "ג" לתצהיר התובע וחשבונית מס ).

התובע 1 מאשר רכישה זו שנעשתה לאחר שראה את הפרסום של התובע . לטענתו רכש ערכות אלו ,לשימוש אישי (סעיף 6 לתצהירו).

ביום 3/3/2002 פנתה אל התובע הנתבעת 2 (אשת של התובע 1) וביקשה להזמין שלושה סורגים נוספים . הפנייה נעשתה באמצעות הדואר האלקטרוני.

הסורגים סופקו (ראה נספח ד' לתצהיר התובע).

לטענת התובע 1 – גם ערכות אלו זומנו לשימושו אישי (סעיף 6 לתצהיר).

הנתבעת 2- מבצעת ההזמנה –לא הגישה תצהיר המסביר קניה זו ומטרתה .

בסעיף 7 לתצהירו כותב הנתבע 1 :

"7.   כאשר התקנתי את מערכת הסורגים, מערכת הסורגים נראתה לי נראתה לי כמוצר טוב והחלטתי לבחון את האפשרות לצאת במיזם עסקי ליצורה ושיווקה.

 

...

8.   לשם מכירת מערכות הסורגים הקמתי ביחד עם יואל יהוד הקמתי בית עסק בשם קט סורג.בית העסק היה ממוקם בביתו של יואל יהוד והפעילות העיסקית התנהלה על שמו.

9.   במקביל רשמתי את שם המתחם KATSORAG.CO.IL (להלן :"אתר קט סורג") למטרת קידום המכירות של הסורגים שהתכוונתי לייצר ולשווק...

 

בית במשפט המחוזי בתל אביב יפו

ת"א 1014-06 שורץ חנן ואח' נ' כהן אביעד ואח'

 

10. בעת שהתחלתי בהקמת בית העסק "קט סורג" ביחד עם יואל יהוד לא ידעתי שמערכת הסורגים מוגנת בפטנט רשום . הדבר נודע לי מחנן שוורץ עצמו, כאשר פניתי אליו על מנת לרכוש את ערכות ההתקנה של מערכת הסורגים , שוורץ הודיע לי שמערכת הסורגים היא מוצר המוגן בפטנט רשום והציע לי להיות סוכן שלו .

11.    השבתי לשוורץ שאני לא יודע אם המוצר יימכר ויצליח וכי אני מעוניין לבחון תחילה את המוצר . שוורץ השיב לי :"תתחיל לנסות למכור ונראה אם אתה רציני . אם אראה שאתה מוכר נוכל לעשות הסכם הפצה " . בינתיים הרשה לי שוורץ להשתמש בכל חומר שאמצע לנכון כרלוונטי . שוורץ לא אמר לי במפורש שידפיס במיוחד עבורי עלונים אשר פרטי ההתקשרות שלי מודפסים עליהם . לצערי , שוורץ לא נתן לי הרשאה חתומה בכתב ידו אלא אמר זאת בעלפה.

12. במקביל למגעים עם שוורץ, נסעתי למשרד רשם הפטנטים כדי לבדוק את האמיתות טענתו של שוורץ בדבר הפטנט הרשום . מבדיקה שערכתי בספרית רשם הפטנטים נוכחתי לדעת שאכן מדובר בפטנט רשום . לנסיעה זו התלווה אלי יואל יהוד.

13. בהתאם להסכמת עם שוורץ ובעידודו, התחלנו לשווק את מערכות הסורגים ללקוחות. מערכות הסורגים האלה כללו ערכות התקנה שרכשנו מבית עסק אחר. בנוסף, התחלתי למלא בתוכן את אתר האינטרנט קט סורג. האתר הוקם על מנת להציע לשוורץ תוכנית אפשרית לקידום מכירות באמצעות האתר . זאת, במסגרת המשא ומתן עם שוורץ ובהמשך להצעתו כי אגבש ואציג בפניו את התוכנית שיווקית ודרכים לקידום מכירות מערכת הסורגים. בהתאם 

 

להצעתו של שוורץ, חלק מהתכנים באתר נכתבו בהשראת התכנים שבאתר האינטרנט של טף סורג .

14. הקמת והעלאת האתר לרשת האינטרנט נעשו בידיעתו של שוורץ ובעידודיו. וכך גם הפנייה ללקוחות הפוטנציאלים בפורומים של ההורים לילדים וכל פעילויות קידום המכירות והשיווק שעשינו בתקופת משא ומתןעם שוורץ".

 

בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו

ת"א 1014-06 שורץ חנן ואח' נ' כהן אביעד ואח'

גירסתו של התובע חנן שוורץ שונה .

לטענתו, הנתבעים החלו בהפרת הפטנט , עוד בטרם  התקיים המו"מ בין הצדדים בדבר האפשרות שהנתבעים יהיו משווקים של הפטנט .

בתצהירו מפרט התובע חנן שורץ  את השתלשלות האירועים, לאחר ביצוע הספקת סורגים לנתבעת 2 רחל כהן, כפי הזמנתה מיום23/3/2002;  

"10.  ...

 בעת אספקת הסורגים התלהב הנתבע מהמוצר ונתן לי מחמאות עליו ואף הילל את הרעיון המקורי של השימוש בחבל לקשירת הסורג על מנת להשתחרר מהצורך באדם נוסף בעת התקנת הסורגים. הוראות התקנה אלו הועתקו ע"י הנתבעים ופורסמו באתריהם השונים .

...

 

11. כעבור זמן מה , פנה אלי בדוא"ל הנתבע וביקש ממני לקבל עותק מתעודת הטכניון שניתנה לתובע בגין הבדיקות שנערכו שם . לבקשתו שלחתי לנתבע עותק מהתעודה.

מצ"ב לתצהירי זה כחלק בלתי נפרד הימנו,תדפיס מתכתובת הדואר האלקטרוני מיום 11.7.02 שנשלחה בקשה לתובע ע"י הנתבע-מסומן ה'.

12. כעבור זמן מה, פנה אלי הנתבע פעם נוספת, וביקש לרכוש ממני מספר ערכות התקנה . הנתבע הסביר זאת בכך, כי בני משפחתו ראו את הסורג שרכש ממני עוד בשנת 2001, וברצונם 

 

להתקין בביתם סורגים כאלו. לדבריו,קרובי משפחתו נזקקים רק לערכת ההתקנה ולא לסורגים עצמם, היות והוא הכין למשפחתו כ-30 סורגים על מנת להוזיל את המחיר עבורם. האמנתי לנתבע בתמימותי הרבה, כי מדובר בערכות עבור בני משפחתו של הנתבע, והסכמתי לספק לו ברצון את הערכות המבוקשות .

 

בית המשפט המחוזי בתל אביב –יפו

ת"א

 

 

מהימנה עלי גרסת התובע חנן שורץ על פני גרסת הנתבע 1 אביעד כהן.

הנתבע בעצמו מספר בתצהירו, כי הקים את אתר האינטרנט והחל בייצור ושיווק אביזרי הפטנט המוגנים עוד בטרם נפגש עם התובע וללא שהיה לו כל הסכם עם התובעים.

הנתבע 1 אף הרחיק לכת ולא קנה את אביזרי העיגון המוגנים מהתובעים, אלא יצר אותם בבית עסק אחר.

כדבריו בסעיף 13 לתצהירו :

"13.   ... התחלנו לשווק מערכות סורגים ללקוחות. מערכות הסורגים האלה כללו ערכות התקנה שרכשנו מבית עסק אחר".

ובעדותו בבית המשפט:

"בסך הכל מדובר בחלקי פרזול סטנדרטיים למעט וו אחד מאוד פשוט שאין כל בעיה לבקש מנפח מקומי לייצר אותם.

...

...את מרבית החלקים ניתן לקנות כחלקים סטנדרטיים חלקי מדף.

...

 

החלקים הם מאוד סטנדרטיים שיכולתי לקנות אותם ברשת אייס קנה ובנה למעט אותו וו שביקשתי לייצר לי.." [הדגשה שלי י.פ.].

כלום יעלה על הדעת כי התובע יאפשר לנתבעים לייצר ולשווק את אביזרי הפטנט עוד בטרם נכרת הסכם ביניהם ??

כלום יעלה על הדעת כי התובע יאפשר לנתבעים לייצר את אביזרי הפטנט אצל יצרנים אחרים??

לא בכדי, לשאלותיו של בית המשפט נאות הנתבע להודות:

"מר שוורץ לא נתן לי אישור לייצר".

"בשנת 02 הרכבתי את הערכות בעצמי לא שאלתי את שוורץ אם ליצר אותן".

"לא קיבלתי אישור לייצר".

סבית המשפט המחוזי בתלאביב יפו

ת"א1014-06 שורץ חנן ואח' נ'אביעד כהן ואח'

מעשי ההפרה של הנתבעים הוחכו בפועל.

בחודש יולי 2002, נשלח מר עומרי הרמן על ידי התובע לרכוש מהנתבעים סורגים ביחד עם אביזרי העיגון המוגנים בפטנט.

הסורגים נמכרו למר הרמן ונמסרו לו במעונו של הנתבע 3 –יואל יהוד-בגבעת כח.

את הערכה במלואה מסר למר הרמן הנתבע 3 –יואל יהוד. כנגד התשלום קיבל מר הרמן מיואל יהוד את הקבלה מס' 6 מתוך פנקס הקבלות של "יהוד יואל", עליה הודבקה מדבקה "קט סורג" משק 10 גבעת הכח".

על רקע הפרות בוטות אלו של הפטנט, נפגשו הצדדים בחודשאוגוסט שנת 2002 בבית קפה בחוף הבונים.

בעדותו בבית המשפט מסביר התובע:

"... המטרה שלי הייתה להביא אותם להיות סוכנים שלי ובמידה והם לא היו רוצים להיות סוכנים שלי, הם לא היו יכולים לשווק את הפטנט כי הם גונבים אותו.

...

ת. הביטוי שהם גונבים אותי היה אחרי המשא ומתן. בן אדם יכול להיות עשה טעות, אני שקלתי את העניינים ואמרתי יש שתי אפשרויות האחת לתבוע אותם ואז אני אקבל את סכום הכסף איקס, או שהם יהיו סוכנים שלי ואני אוכל להרוויח מהם כל החיים וגם הם ירוויחו והיה חבל לי לבזבז את הזמן, הלכתי לכיוון החיובי, אמרתי אדם עשה טעות, אולי, אני לא הבנתי שזה סדרתי כמו שראיתי אחר כך ".

 

לקרת הפגישה, שלח הנתבע 1 לתובע, באמצעות הדוא"ל "טיוטה ראשונית לעריכת הסכם שיווק/הפצה" הנושאת את שמו של מר יואל יהוד (נספח י' לתצהיר התובע). בטיוטה זו מופעים עקרונות הסכם בין חברת "קט סורג" שבבעלותה של מר יואל יהוד לבין חברת "טף סורג".

בפגישה שהתקיימה בבית הקפה בחוף הבונים השתתפו התובע חנן שורץ וחבר אשר הביא עימו בשם עוזיאל לוי ולכן הנתבעים אביעד כהן ו-יהוד יואל.

הפגישה לא הניבה תוצאות והיא הסתיימה בכך שהנתבעים היו אמורים להעביר טיוטה חדשה, טיוטה שמעולם לא נשלחה, שכן, מלכתחילה לא הייתה להם כל הכוונה לפעול כסוכנים ומשווקים של התובעים, אלא כעסק עצמאי.

 

בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו

ת"א 1014-06 שורץ חנן ואח' נ' אביעד כהן ואח'

אני דוחה את טענתו של הנתבע יואל יהוד , על פיה לא היה שותף עם הנתבעים אביעד ורחל כהן "בקט סורג" ולמכירות של אביזרי העיגון המוגנים בפטנט ; כך גם את טענתו כי לא מכר סורג למר הרמן.

טענותיו אלו של יואל יהוד, אינן עומדות מול הראיות החד משמעיות בדבר חלקו בפרשה הנדונה וב"קט סורג".

בתצהירו כותב הנתבע אביעד כהן:

"8.     לשם מכירת מערכות הסורגים הקמתי ביחד עם יואל יהוד עסק בשם "קט סורג". בית העסק יהיה ממוקם בביתו של יואל יהוד והפעילות העיסקית התנהלה על שמו.

בעדותו בבית המשפט הוסיף:

"יואל דאג לצד התפעולי והלוגיסטי ואני לצד הפרסומי.

ש. במה הכוונה לצד התפעול הלוגיסטי.

ת.הכוונה לאחסנה ומכירה.

  1. ...

ש. כיצד אתם מתנהלים מהבחינה החשבונאית.

ת. המעמד של יואל יהוד היה בזמנו עוסק מורשה, והכוונה הייתה שההתנהלות מול רשויות המס והנפקת חשבוניות תעשה באמצעות מר יואל .

 

  1. ...

ש. אתה טוען שבהתאם להסכמות התחלת לשווק סורגים.

 

ת. אכן התחלתי לפרסם .

ש. מי זה התחלנו לשווק.

ת. התחלנו כשאני מדבר ברבים אני מדבר עלי ועל מר יואל יהוד

ש. אתה אומר שהייתם שותפים של קט סורג.

ת. אמת בשנת 02' .

ש. עשיתם חוזה ?

ת. לא

ש. הייתם לגרסתך שותפים שווים?

ת. כן .

 

ש. כאשר אתה אומר בתצהירך , בסעיף 8 שהקמתם ביחד עם יואל יהוד בית עסק בשם קט סורג איזה פעולות נקטתם כדי להקים בית עסק כזה ?

ת.רכשנו כלים, אני זוכר שרכשנו דיסק חיתוך, כלי עבודה , ממה שאני זוכר, הזמנו ביחד את הרשתות אצל היצרן,נסענו אז יחד לרשם הפטנטים , עשינו פעולות, שותף לכל דבר.

...

ש. אתה בוודאי יודע שכאשר פותחים עסק צריך לפתוח מספר עוסק מורשה,איך טיפלתם בעיניין הזה ?

ת. יואל היה עצמאי ,או כך הציג את עצמו והיה לו פנקס חשבוניות שבאמצעותו נמכרו מספר בודד, מצומצם של רשתות סורג".

בעיניין זה, מהימנים עליי דבריו של הנתבע אביעד כהן הנתמכים בראיות נוספות.

החשבונית היא חשבונית מס' 6 מפנקס החשבוניות של "יהוד יואל גבעת הכוח 10..." עליה הודבקה מדבקה

"קט סורג משק 10 גבעת כח

052-557274

051-295005"

 

התווית שהודבקה היא תווית אותה הדפיסו אביעד כהן ויואל יהוד במחשב. כך גם העיד אביעד כהן.

הטלפונים המופעים על התווית אותה הדפיסו אביעד כהן משום שהוא זה אשר עוסק בשיווק ויואל יהוד עסק בצד הלוגיסטי.

 

על כן, כאשר התקשר מר הרמן למספר הטלפון שהופיע באתר "קט סורג" ענה לו אביעד כהן ולאחר ההזמנה הוא קיבל את מספר הטלפון של יואל יהוד. כך מספר מר הרמן בתצהירו.

המשך תהליך המכירה המתואר לעיל

אומנם בבית המשפט לא יכול היה מר הרמן לזהות את יואל יהוד, היות וחלפו שמונה שנים מאז המפגש עימו באותה פעם בודדת.

בהגינות אמר העד:

"ש. אתה מזהה באולם בית המשפט את האדם ממנו רכשת את הסורג?

ת.לא. עברו שמונה שנים. אני יודע מי זה פיזית ,זה לא פייר להגיד את זה, זה לא האמת, אני יודע מי האנשים כרגע בגלל ערכי דינם, אם היית שם לי אותו מול הפנים לא הייתי מזהה אותו כי עברו שמונה שנים".

ללמדך, על אמינותו של העד.

 

אין לי כל ספק, כי מי שסיפק לו את הסורגים וקיבל בפועל את התשלום עבורם, היה יואל יהוד, בביתו שב"גבעת הכח" והוא זה שגם נתן למר הרמן את הקבלה מתוך פנקס הקבלות הנושא את שמו.

 

החשבונית היא חשבונית מס' 6 מפנקס החשבוניות של "יואל יהוד גבעת הכח 10..."עליה הודבקה מדבקה

"קט סורג משק 10 גבעת הכוח

052-557274

051-295005"

התווית שהודבקה היא תווית אותה הדפיסו אביעד כהן ויואל יהוד במחשב,כך גם העיד אביעד כהן.

הטלפונים מופיעים על התווית הם טלפונים של אביעד כהן משום שהוא זה אשר עסק בשיווק ויואל יהוד עסק בצד הלוגיסטי

על כן, כאשר התקשר מר הרמן למספר הטלפון שהופיע באתר "קט סורג"ענה לו אביעד כהן ולאחר שבוצעה ההזמנה הוא קיבל את מס הטלפון של יואל יהוד.כך גם מספר מר הרמן בתצהירו.

המשך תהליך המכירה לעיל.

אמנם בבית משפט לא יכול היה מר הרמן לזהות את יואל יהוד,היות וחלפו שמונה שנים מאז המפגש עימו באותה פעם בודדת.

בהגינות רבה אמר העד:

"ש. אתה מזהה באולם בית המשפט את האדם ממנו רכשת את הסורג?

ת. לא. עברו שמונה שנים. אני יודע מי זה פיזית, זה לא פייר להגיד את זה זה לא אמת, אני יודע מי האנשים כרגע בגלל ערכי דינם, אם היית שם לי אותו מול הפנים לא הייתי מזהה כי עברו שמונה שנים".

ללמדך, על אמינותו של העד.

 

אין לי כל ספק, כי מי שסיפק לו את הסורגים וקיבל בפועל את התשלום עבורם, היה יואל יהוד, בביתו שב"גבעת הכח" והוא זה שגם נתן למר הרמן את הקבלה מתוך הפנקס נושא את שמו.

 

 

זאת ועוד לקראת המפגש בין התובע לנתבעים בבית הקפה בחוף הבונים שולח הנתבע אביעד כהן "טיוטה ראשונית לעריכת הסכם שיווק והפצה" המייחסת ליואל יהוד ומסתיימת בכיתוב:

"בברכה

מר יואל יהוד".

על לידתה של טיוטה זו העיר אביעד כהן :

"ת. הטיוטה נכתבה בהתייעצות עם יועץ עסקי בה נכח יואל יהוד. את היועץ העסקי הכרנו במגרת קורס יזמות עסקית שעשינו ביחד אני ויואל.

ש. בסעיף 19 לתצהירך אתה אומר שאתה פנית לאותו יועץ עסקי, אתה גיבשת את הטיוטה הראשונית ובשום מקום יואל לא מוזכר.

ת. יואל התלווה אלי והיה שותף מלא,עשה איתי את הקורס ביחד, ישב איתי ביחד עם היועץ העסקי וכנראה שכושר הביטוי העסקי שלי יותר טוב משל יואל, יחד עם זאת יואל היה שותף לכל דבר ודבר,הן ברווחים, הן במיזם והן בניסיון להקים את המיזם.בשנת 02' מרשך היה שותף מלא. בשנת 04' לא ".

מהימנים עלי הדברים.

הא-ראיה שבפגישה בבית הקפה ב"חוף הבונים" השתתף ונטל חלק פעיל לצד אביעד כהן גם יואל יהוד.

בתצהירו אומר התובע חנן שוורץ:

"22. במהלך חודש אוגוסט 2002 נפגשתי עם הנתבעים 1 ו- 3 בבית קפה בחוף הבונים. ביקשתי ממר עוזיאל לוי להצטרף אלי לפגישה... כאמור היה נוכח הנתבע 3 ממושב גבעת כח אשר הוצג בפני כשותפו של הנתבע".

בעדותו בבית המשפט הוסיף כי :"הייתה שיחה קולחת עם כולם".

כך גם העיד עוזיאל לוי אשר השתתף בפגישה.

 

אני דוחה מכל וכל את טענותיו של הנתבע, יואל יהוד, כי:

" אני מעולם לא פתחתי עמו שום עסק משותף, לא ניהלתי ולא הפעלתי עימו שום עסק משותף ולא הייתי שותף עם הנתבע עם הנתבע מס' 1 מעולם:

וכי :

"לא זכור לי כי אי פעם שוחחתי טלפונית עם מישו בקשר למכירה של סורגים או שמכרתי סורגים למישהו".

וכי:

"נידהמתי להיווכח כי הוצאו מתוך הפנקס עוד 3 חשבוניות עבור סורגים".

וכי:

"חשבוניות המכירה למר הרמן נלקחה מאותו פנקס ישן ששמרתי לעצמי כמזכרת בלי ידיעתי וללא הסכמתי. אני לא הוצאתי את החשבוניות הנ"ל". 0

אין שחר ואין אמת בטיעונים אלו.

הדברים אינם מתיישבים עם הראיות הברורות והמוצקות, המצביעות על מעורבותו ושותפותו המלאה של יואל יהוד בכל הקשור לשיווק ומכירת סורגים ואביזרי עיגון המוגנים בפטנט בבעלות התובע חנן שוורץ, במהלך שנת 2002, עת היה הפטנט בתוקף.

לא בכדי במהלך חקירתו הנגדית בבית המשפט הסתבך יואל יהוד באמירות נוספות, שאין בהן אמת ושאינן מתיישבות עם היגיון ומציאות.

לא בכדי לא יכול היה יואל יהוד לתת כל הסבר כיצד הגיע מר הרמן דווקא אל ביתו בגבעת הכח: כיצד אתה הסורגים קיבל מר הרמן בביתו: מי הוציא את הסורגים מביתו ומסרם למר הרמן אם לא הוא : מי נתן למר הרמן את החשבוניות מתוך פנקס החשבוניות שלו: כיצד בפנקס החשבוניות שלו נמצאו חשבוניות נוספות של מכירת סורגים: וכיצד על החשבוניות שלו:על החשבוניות שלו הודבקה מדבקה 

 

של העסק "קט סורג" עם כתובת ביתו. אמנם היו אלה חשבוניות של העסק הקודם של יואל יהוד, אולם משסגר עסק זה, הוא עשה בחשבוניות אלו שימוש לשותפות/לעסק "קט סורג".

 

בחקירתו השיב יואל יהוד:

"ש. אתה אומר שמר כהן גנב לך את פנקס החשבוניות?

ת. אני לא מאשים אותו בגניבה, אני לא יכול להצהיר שהוא גנב ממני.

שאלות בית המשפט:

איך הגיעה החשבונית שלך למי שנתן את הקבלה?

ת. לא זכור לי, בתקופה ההיא לא מכרתי ולא עסקתי בזה.

...

ש. אני לא מבין, אחרי שנודע לך שנעשה שימוש לא חוקי בחשבונית שלך, לא של מישהו אחר, למה לא פנית למשטרה והגשת תלונה.

ת. אני לא נתתי לו חשבונית,איך אני יכול לדעת.,

...

ש. אחרי שהדבר נודע לך למה לא הלכת למשטרה?

ת. הקבלה לא רלוונטית.

שאלות בית המשפט:

אדון הרמן לא הגיע סתם לגבעת הכח, הוא נשלח לשם לגבעת כח והוא אמר שהוא נסע לבית של יואל יהוד ואפילו הסביר לו איך להגיע ושם הוא לקח את מה שלקח, מה ההסבר שלך?

ת. קודם כל לא זכור לי שמר הרמן רכש ממני מוצר כלשהו.

 

ש. אבל האם זכור לך או מישהו אמר לך שמר הרמן בכל זאת הגיע אליך הביתה?

ת. לא פנו אלי.

ש. אז תסביר בכל זאת את זה שהוא מגיע לגבעת כח לבית שאומרים לו שזה הבית של יואל יהוד, הוא מקבל שם את הסורגים ומקבל גם חשבונית עם השם של יואל יהוד, ששייכת ליואל יהוד,תן לי הסבר.

ת. אני לא זוכר שנתתי לאדם בשם מר הרמן.

ש. אני צריך לשאול איך זה.

ת. אני לא יכול לתת לך תשובה כי לא זכור לי אדם שנתתי לו קבלה.

ש. או שלא היה ולא נברא או משום שאתה לא זוכר.

ת. מר הרמן לא התקשר אלי וביקש ממני שאני אמכור לו משהו.

 

...

ש. אין מחלוקת שאדם פלוני הגיע לביתך, רכש סורגים וקיבל חשבונית מעסק שלך, אתה טוען לא אני, יש לך הסבר?אולי מישהו אחר?

ת. אני לא יודע, אני לא יכול להגיד דברים שלא ראיתי אותו,אני זוכר שאני אישית לא נתתי לאדם בשם מר הרמן שום סורג,לי אישית לא זכור.

ש. היו אצלך בבית סורגים?

ת. לא, כי אין מקום לאחסן סורגים אצלי בבית.

...

ש. יכולה להיות סיטואציה שבה נניח חבר טוב שלך, מר כהן, אחסן סורגים בשטח שלך ללא ידיעתך?

ת. לא שידוע לי דבר כזה.

...

ש. האם לאחר שנודע לך על הסיפור לא הגשת תלונה במשטרה, האם ביצעת פעולות נוספות כדי לברר את העניין ?

ת. לא נגשתי למשטרה כי לא ייחסתי חשיבות לנושא הזה.

שאלות בית המשפט:

אומרים שבבית שלך מכרו סורגים וקושרים את זה לעסק שלך עם אביעד האם פנית בנושא זה לאביעד?

ת. לא

 

ש. האם לא שאלת את אביעד, הלוא ידעת שאביעד עוסק בסורגים, יש קבלה שלך על הסורגים, הרמת טלפון לאביעד ושאלת אותו אביעד מה זה מאיפה הקבלה,איך אני קשור לעניין.

ת. לא זכור לי שיצרתי קשר בנושא הזה.

ש. למה? זה לא עניין אותך? טוענים נגדך כאלה טענות ואתה לא מנסה לברר את זה עם אביעד?

ת. קודם כל ברגע שקיבלתי ממר שוורץ את התביעה ניגשתי לעורך דין והוא טיפל בנושא זה, לא יצרתי קשר עם אביעד כהן, הלכתי לעורך דין והסברתי לו מה שהיה והוא טיפל לי בתיק.

ש. לפני שהלכת לעורך דין למה לא הרמת טלפון לאביעד ושאלת אותו מה זה?

ת.אני לא זוכר שעלה לי בראש, כי אני יודע שניגשתי לעורך דין והוא טיפל בנושא הזה.

 

...

שאלות בית המשפט:

הפנקס היה אצלך בבית?

ת. כן

ש. הפנקס הזה לא נגנב ממך מהבית.

ת. לא שידוע לי .

ש. איפה היה הפנקס הזה?

ת. על השולחן במגירה.

...

ש. בפנקס הזה יש חשבוניות,לא אחת, של סורגים.

ת. לא זכור לי.

ש. אבל יש לך את הפנקס, לא הסתכלת?

ת. לא שאני זוכר, לא זוכר שהשתמשתי בפנקס ומכרתי סורגים.

ש. למה לא שאלת שאלות?

ת. הפנקס היה מונח אצלי במגירה לא הסתכלתי על הפנקס הזה הוא היה מאוחסן אצלי במגירה.

ש. אומר אדון הרמן שהעיד פה שהוא הגיע לבית שם נתנו לו את הסורג ומישהו נכנס אל תוך הבית ונתן לו אל החשבונית מתוך הבית עכשיו אנו יודעים שזה לא נגנב ממך מהבית והיה אצלך בתוך המגירה.

 

ת. כן אבל לא זכור לי שבא אדם.

ש. מכאן, שכנראה שאדון הרמן הגיע אליך הביתה.

ת. לא זכור לי אדם בשם הרמן שבא אלי הביתה ונתתי לו.

ש. אבל זה לא גנב.

ת. זה היה אצלי בבית, אני לא אומר שמישהו גנב.

ש. איך יצאו הקבלות מפה, הוא לא גנוב אצלך במגירה?

ת. לא יודע אבל יש חתימה.

ש. אני שואל אותך, הוא אצלך במגירה בבית, באים לבית לוקחים את הסורג, מקבלים קבלה, איך יכול להיות?

ת. קודם כל לא זכור לי שאני אישית מכרתי את הסורגים האלה.

ש. יכול להיות שהוא נמכר בתוך הבית שלך?

ת. אני לא יודע

חוסר האמינות של הנתבע, יואל יהוד, בולטת מתשובותיו לשאלות שהופנו אליו.

כל מילה נוספת תיהיה מיותרת ותיהיה בבחינת "כל המוסיף גורע".

 

בתצהירו כותב עמרי הרמן:

"10. הנני להצהיר כי עיינתי במכתב ב"כ של מר יואל יהוד מיום 4.9.05 ונדהמתי למקרא טענותיו. האדם עימו נפגשתי במושב גבעת כח הזדהה כיואל הן טלפונית והן בפגישה פנים אל פנים. יתרה מכך, יואל שעימו נפגשתי התנהג בבית בגבעת כח כבעלים לכל דבר ועניין (היינו: נכנס ויצא מהבית באופן חופשי, הביא את הסורג מהמרפסת, במקום היו סורגים נוספים וכו').

זו הייתה גם הסיבה מדוע נשלחה "הטיוטה הראשונית לעריכת הסכם שיווק/הפצה" כשהיא נושאת את שמו של יואל יהוד ומדוע הוא השתתף ונטל חלק פעיל בפגישת המו"מ אשר התקיימה בבית קפה שבחוף הבונים.

להסברו בתצהיר להשתתפותו בפגישה –כי "באותה התקופה הייתי מטייל הרבה ברחבי הארץ עם הנתבע מס' 1 והייתי מתלווה אליו לפגישות שונות בקשר לכל מיני עסקים שהנתבע מס 1 רצה להקים" יש לייחס לאותה אי אמינות כמו ליתר דבריו ואמירותיו.

הוא הדין באשר לאמירותיו כי "לתדהמתי הנתבע מס' 1 הציג אותי העת השיחה כ"שותף" שלו אך הדבר נעשה על ידו ללא תיאום מראש ומבלי שכלל סיכמתי להיות מוצג כשותף, מרוב הפתעה על השתלשלות האירועים, לא אמרתי דבר על כך אותה העת".

אני קובע כי הנתבע יואל יהוד היה שותף מלא עם הנתבעים האחרים לייצור, שיווק והפצה של האביזרים המוגנים בפטנט.מעשיו אלו ביצע הפרה של הפטנט, עד חודש נובמבר 2002, הוא המועד שבו, לטענת הנתבעים, הופסק שיווק הסורגים ואתר קט סורג ירד מן האינטרנט לתקופת מה.

 

הוא הדין באשר לנתבעת 2 רחל כהן.

הנתבעת בעצמה הזמינה מן התובעים סורגים עם אביזרי הפטנט-(ראה נספח ד' לתצהיר התובע).

אין חולק, כי שם המתחם באינטרנט "קט סורג" היה על שמה של הנתבעת 2-רחל כהן.

הפרת הפטנט נעשתה באמצעות השימוש באתר זה.

לטענת הנתבע 1 אביעד כהן, לאשתו אין כל קשר לשותפות שחיתה שהיתה בינו ובין יואל יהוד ול"קט סורג":

כדבריו בסעיף 3 לתצהיר:

"הנתבעת 2 רחל כהן (להלן:"רחל") היא כלכלנית המקצועה.רחל אינה עובדת ומעולם לא עבדה ב"סורגית" או ב"קט סורג"(סעיף 3 לתצהיר של אביעד כהן).

ובעדותו בבית המשפט :

ש. אתה יכול להסביר מה הסיבה שאתר האינטרנט היה רשום על שמה?

ת. שוב בוא נבדיל בין אתר האינטרנט לבין שם מתחם שנקנה. שם המתחם נקנה על שמה של אשתי היות ובזמנו שילמתי באמצעות כרטיס האשראי שלה ולכן סברתי ששם המתחם אמור להיות על שמה".

הנתבעת 2 –רחל כהן- לא הגישה תצהיר ולא התייצבה למסור עדות בבית המשפט כדי להזים את הנטען נגדה.

מעדותו של התובע חנן שוורץ ומנספח ד' לתצהירו עולה, כי גם הנתבעת רחל כהן רכשה מן התובעים ערכות הכוללות את אביזרי הפטנט לאחר שערכות כאלו כבר נרכשו על ידי בעלה אביעד כהן.

 

גם אם נכונה גרסתו של התובע 1 אביעד כהן, אין בכך כדי לשחרר מאחריות את הנתבעת 2-רחל כהן- בהיותה בעלת שם המתחם, אשר באמצעותו בוצעה הפרת הפטנט, יש לה אחריות אישית לכל מה שנעשה באתר "קט סורג" ולכל מה שנמכר באמצעות האתר הזה.

מכאן , שאחריותה היא אחריות משותפת עם בעלה אביעד כהן ועם יואל יהוד להפרת הפטנט שנעשתה באמצעות אתר "קט סורג".

 

בתאריך 26/11/2002 פקע תוקף הפטנט עקב אי תשלום האגרה.

לטענת התובע, אי תשלום האגרה נעשה משכחה : והיות והתזכורת שנשלחה על ידי רשם הפטנטים, לא הגיעה לידיו, משום שנשלחה לכתובת אחרת.

טיעון זה מקבל תימוכין במכתבו של סגן רשם הפטנטים עו"ד ישראל אקסלרוד מיום 3/8/2004 וממכתבה של הגב' ילנה אפשטיין מיום 28/7/2004 (נספח "י" לתצהיר הנתבעים).

מכתבים אלו מאשרים כי ביום 26/11/2002 פקע הפטנט, ואין לו תובע-כבעליו- אלא להלין על עצמו

אין בכך כדי לשנות מהעובדה ביום 26/11/2002 פקע הפטנט, ואין לתובע – כבעליו- אלא להלין על עצמו כי הפטנט פקע עקב אי תשלום האגרה במועד וחודש רק ביום13/2/2005.

אם זאת, ברי, כי מדובר היה בטעות ושכחה של התובע ולא בזניחת הפטנט או רצון לאפשר לאחרים לייצר, לשווק ולמכור את הפטנט, כשהם משוחררים מ"כבלי" הגנת הפטנט. הא-ראיה שלאורך כל השנים, מאז רישום הפטנט, המשיך התובע לייצר ולשווק את הפטנט, באמצעותו אתר האינטרנט "טף סורג", מתוך אמונה שהפטנט בתוקף ומוגן.

בעדותו בבית המשפט נשאל והשיב התובע:

ש. באותה עת היה לך אתר פעיל?

ת. כן.

ש. האתר שלך היה פעיל כל הזמן?

ת. כל הזמן.

 

ש. ומה באתר שלך הצאת?

ת. את הסורגים שלי.

ש. באתר שלך היה מצוין שהפטנט מוגן?

ת. כן, שזה זכה אפילו בתערוכה של פטנטים בשוויץ. זכיתי על זה בפרס.

ש. וכך התפרסם גם לאחר שתאריך הפטנט פג, זה המשיך להתפרסם?

ת. בודאי, לא ידעתי שתאריך הפטנט פג.

ש.אתה מספר בתצהיר שלך שנודע לך באקראי שהפטנט שלך לא חודש ולמעשה פג תוקף שנה וחצי לפני יולי 04'?

ת. נכון.

 

ש. אבל בתצהיר התשובות שלך לשאלון אתה מספר שבעצם זה נודע לך באמצעות איזושהי חברת שיווק אמריקאית, זה לא היה באקראי?

ת. זה היה במקרה.

ש. ביקשת מהחברה שתבדוק עבורך אם הפטנט בתוקף?

ת. לא. ביקשתי מהחברה לשווק את הפטנט שלי, בהנחה שהוא בתוקף. ואז מצלצל אלי הבחור ואומר בדקתי אצל רשם הפטנטים שלך והפטנט לא בתוקף, הייתי בהלם.

ש. והכול בטלפון?

ת. כן.

על כן, גם היה התובע חנן שוורץ מופתע מאוד לגלות ביום 29/6/2004 כי הנתבעים 1ו- 2- משפחת כהן- חזרו להפעיל את אתר "קט סורג",לייצר, לשווק ולמכור את הפטנט שלו. כדבריו:

"להפתעתי לאחר כמעט שנתיים, ביום 29.6.04 חזר האתר קט סורג" לרשת האינטרנט בדיוק במתכונותו הקודמת תוך הפרה בוטה של הפטנט ותוך פגיעה קשה בזכויות היוצרים שלי".

הדבר גם עולה, מהצעת מחיר מיום 7.7.2004 אותה ביקש התובע חנן שוורץ מ"קט סורג" עבור 3 סורגים על מנת להוכיח את הפרת הפטנט, בסוברו שהפטנט הוא בתוקף.

ביום 20/8/2004 הגיש התובע "בקשת השבה לתוקף של פטנט 102009".

לאחר תשלום האגרה ונקיטת הליכים המתאימים, ביום 13/2/2005 ניתן צו להחזרת תוקפו של הפטנט אשר בוטל ביום 26/11/2002 מחמת אי תשלום אגרה.

אין חולק כי מאז חודש יוני2004 ועד היום חזרו הנתבעים 1 ו- 2 להפעיל את העסק ואת אתר האינטרנט "קט סורג", שהחליפה את שמה ביום 11.7.04 ל"סורגית".

 

נכון אני לקבל כי מאז 11.7.04 הייצור, השיווק ומכירת הפטנט, על ידי "סורגית" היא באחריות אביעד כהן בלבד. זאת בהסתמך על המסמכים המצורפים לנספח ד' לתצהירו מהם עולה לכאורה כי רק אביעד כהן זה שמפעיל את "סורגית". אין בכך כדי לשחרר את הנתבעת רחל כהן מאחריותה, עד למועד זה.

הנתבע 3-יואל יהוד-סיים פעילות זו בחודש נובמבר 2002.

בקשתם של התובעים מהנתבע אביעד כהן- במכתבו מיום 31/5/2005-לחדול מהפגיעה בקניין הרוחני שלו, סורבה על-ידי הנתבע אביעד כהן במכתבו מיום 6/6/2005 תוך הפניית התובע לסעיף 63 ל"חוק הפטנטים" המעניק הגנה למי שהחל לנצל את הפטנט לאחר שפג תוקפו וגם אם חודש לאחר מכן הפטנט.

 

3.הפרת הפטנט:

ב"חוק הפטנטים" נאמר:

  1. לענין אמצאה שהיא מוצר, כל פעולה שהיא אחת מאלה –ייצור, שימוש, הצעה למכירה, מכירה או ייבוא לצורך אחת מהפעולות האמורות:
  2. לענין אמצאה שהיא תהליך- שימוש בתהליך, ולגבי מוצר הנובע במישרין מן התהליך- כל פעולה שהיא אחת מאלה: ייצור, שימוש, הצעה למכירה, מכירה, או ייבוא ל צורך אחת מהפעולות האמורות: אך למעט אחת מאלה:

(1)פעולה שאינה בהיקף עסקי ואין לה אופי עסקי:

(2) פעולה ניסיונית בקשר לאמצאה שמטרתה לשפר אמצאה או לפתח אמצאה אחרת:

(3) פעולה הנעשית לפי הוראות סעיף 54א".

"49. זכויות בעל הפטנט וסייג לניצול הפטנט [תיקון:תשנ"ה]

(א)   בעל פטנט זכאי למנוע כל אדם זולתו מנצל בלי רשותו או שלא כדין את האמצאה שניתן עליה פטנט, בין בדרך המוגדרת בתביעות ובין בדרך דומה לכך שיש בה, לנוכח המוגדר באותן התביעות, עיקר האמצאה שהוא נושא הפטנט

(ב)   ...

 

הפרת הפטנט הנטענת בענייננו מתייחסת לשתי תקופות:

התקופה הראשונה – מאז תחילת שנת 2002 ועד לחודש נובמבר 2002.

התקופה השנייה – מאז חודש יוני 2004 ואילך, ועד היום.

אני דוחה את טענת ב"כ הנתבעים 1ו- 2 כמופיע בסעיף 39 לסיכומיו:

"39. הנה כי כן, בחודשים יולי ואוגוסט 2002, בהם נוהל המסע ומתן בין הצדדים והנתבעים מכרו שלוש ערכות להתקנת סורגים, כבר חלף מועד תשלום אגרת החידוש של הפטנט ועל פי הוראות סעיף 56 ל"חוק הפטנטים" – כבר אז לא עמד הפטנט בתוקף והיה רשאי לנצלו –גם אם לא ידע זאת אז".

"חוק הפטנטים" קובע לאמור:

"56. תשלום אגרות[תיקון:תשנ"ה]

פטנט יתא בר-תוקף לכל התקופה הקבועה בסעיף 52 אם שילם הבעל את האגרה שנקבעה (להלן-אגרת חידוש) במועדים שנקבעו כאמור: לא שולמה האגרה,שנקבע לתשלום האגרה.

"57. ארכה לתשלום אגרות

לא שולמה אגרת החידוש במועד שנקבע לתשלומה, מותר לשלמה תוך ששה חודשים מאותו מועד, בתוספת האגרה בסיכום שנקבע, ומשנעשה כן, רואים את האגרה כיאילו שולמה במועד שנקבע כאילו שולמה במועד שנקבע לתשלומה לפי סעיף 56 ואת הפטנט כאילו לא פקע תוקפו.

58. פרסום פקיעת הפטנט

חלפה התקופה האמורה בסעיף 57 ולא שולמה האגרה כאמור באותו סעיף, יפרסם הרשם את פקיעת תוקפו של הפטנט.

 

ללמדך, כי אם לא שולמה האגרה, עומדת "תקופת חסד" של שישה חודשים לתשלום האגרה. בתקופה זו, הפטנט עדיין בתוקף. שכן, על פי סעיף 58 לחוק פקיעת הפטנט היא רק מהמועד בו פירסם ברשמות רשם הפטנטים את פקיעת תוקפו של הפטנט. על פי סעיף זה, רשם פטנטים רשאי לעשות כן רק כאשר "חלפה התקופה האמורה בסעיף 57" קרי "תקופת החסד" של שישה חודשים, ולא שולמה האגרה.

יפים לעניין זה דבריו של עו"ד עמיר פרידמן בספרו "פטנטים דין פסיקה ומשפט משווה", תשס"א – 2000 בעמ' 336:

"במילים אחרות, הפטנט הרשום יפקע בתום תקופה של שישה חודשים מהמועד האחרון לתשלום האגרה הרלוונטית. כאשר בעל הפטנט מתקן את מחדלו ומשלם את האגרה במהלך תקופה של שישה חודשים מהמועד האחרון שנקבע לתשלום האגרה, בצירוף קנס מסויים בגין האיחוד בתשלום האגרה, ייחשב הדבר כתשלום כדין ובמועד של האגרה הרלוונטית".

מכאן, שבענייננו הפטנט פקע ביום 26/11/2002 וחזר להיות תקף ביום 13/2/2005

 

התקופה הראשונה – שנת 2002 :

כבר נאמר, כי במהלך שנת 2002 : הייתה הפרה בוטה של הפטנט של התובע על-ידי שלושת הנתבעים אשר יצרו, פרסמו ושיווקו את הפטנט באמצעות אתר האינטרנט "קט סורג", ללא שקיבלו את אישורו של התובע לעשות.

למבנהו ותוכנו של האתר "קט סורג" יש חשיבות לעניין ההפרה הנטענת במהלך שתי התקופות.

שמו של האתר "קט סורג", דומה מאוד לשמו של אתר האינטרנט של התובעים "טף סורג", באמצעותו שיווקו התובעים את הפטנט שבבעלות התובע 1.

"טף" ו"קט" מבטאים שניהם, בחילופי לשון דומים, את מטרת ומהות הפטנט:"שיווק סורגים בטיחותיים למניעת נפילה של ילדים מחלונות המבוססים על הפטנט".

לא רק בשם ובמהות דומים שני האתרים אלא גם בתוכנם.

אתר הנתבעים – "קט סורג" – בנוי על התכנים והמסמכים אותם קיבלו הנתבעים מהתובע במסגרת המגעים שהיו ביניהם בשלבים הראשונים של הרכישה הלכאורה "תמימה", של הסורגים על ידי הנתבעים 1 ו-2. התובע חנן שוורץ, בתמימותו הרבה העביר לנתבע אביעד כהן מסמכים ותכנים על הפטנט על פי בקשתו של אביעד כהן, היה זה בשלב בו הציג אביעד כהן בפני חנן שוורץ מצג על פיו "בני משפחתו ראו את הסורג שרכש ממני עוד בשנת 2001, וברצונם להתקין בביתם סורגים כאלו. לדבריו, קרובי משפחתו נזקים רק לערכת ההתקנה ולא סורגים עצמם, היות והוא הכין עבור בני משפחתו כ-30 סורגים על מנת להוזיל את המחיר עבורם".

לימים התברר, כי מדובר היה במצג שוא וכי מסמכים אלו, לרבות הבדיקה של הטכניון אשר נערכה לפטנט והתעודה המאשרת זאת, נועדו לצורך ייצור, מכירה ושיווק של הפטנט על ידי הנתבעים באמצעות אתר האינטרנט "קט סורג" אותו הקימו לצורך כך.

על רקע האמור, יש להסביר את הדימיון הרב בין האתרים "טף סורג" –אתר התובעים- לבין "קט סורג"- אתר הנתבעים, עד כדי העתקה של הנתבעים לתוך אתר "קט סורג" חלק נרחב מהתכנים, המלל, השרטוטים וההסברים המופיעים באתר "טף סורג".(ראה להשוואה נספחים ב (3) ו-יב' לנספחי התובע).

 

הנתבעים אף הרהיבו עוז לציין באתר "קט סורג" כי "מוצר זה נבדק ואושר על-ידי הטכניון תעודה מס' 12487/2081/92 פטנט רשום בישראל ובארה"ב", הוא מסמך בדיקת הפטנט על ידי התובע במעבדות הטכניון, מסמך השייך לתובע ואשר מצוין באתר "טף סורג", אתר התובעים (ראה נספח ז' לתצהיר התובע).

ביום 11/2/2002 פנה אביעד כהן לתובע חנן שוורץ, באמצעות הדואר האלקטרוני, בבקשות הבאות:

"אודה לך מאוד אם תוכל לפקסס אלי את האישור של הטכניון לגבי המוצר לפקס שמספרו

03-5652501 (אנא ציין לידי אביעד).

אנא שלך אלי דוגמא לפרוספקט שלך לכתובתו:

אביעד כהן

אליעזר פרידמן 13 דירה21

פ"ת 49444"

כך עשה התובע בתמימותו הרבה.

תכנים ומסמך זה מצאו את מקומם עד מהרה, באתר האינטרנט של הנתבעים "קט סורג" מבלי לקבל את רשותם של התובעים לעשות כן. בוודאי כאשר לתובע יש חברה בשם "טף סורג בע"מ", שכל פעילותה היא בייצור, שיווק ומכירה בלעדיים

עתה ברור, כי הנתבעים לא ניהלו מו"מ בתום לב עם התובע, עת הציעלהם התובע להיות הסוכנים שלו לשיווק הפטנט. מטרתם של הנתבעים מלכתחילה הייתה אחרת לחלוטין. כדברי הנתבע אביעד כהן: "לפעול במסגרת עסק עצמאי תחת מותג השם "קט סורג". (בסעיף 21 לתצהירו).

צר לי שבדברי הסיכום תוקף ב"כ הנתבעים 1 ו-2 את אמינותו של התובע חנן שוורץ, תוך שימוש בביטויים בלתי ראויים, כאשר דווקא על אמינותם של הנתבעים והתנהלותם יש להרהר ולהעיר, ולא על אמינותו של התובע, אשר הביא בפני בית המשפט את השתלשלות האירועים כפי התרחשותם והוויתם.

 

אני דוחה את טענת ב"כ הנתבעים, על פיה:

"הוראות הרכבה של מוצר התובע הן מסמך טכני שאינו עומד בדרישות היצירתיות והמקוריות הנדרשת לשם הגנה בזכויות יוצרים"

וכי:

"הוראות ההרכבה של הנתבע דומות מטבע הדברים להוראות ההרכבה של התובע, שכן מדובר בתיאור טכני ותמציתי של התקנת מוצר בסיסי – ערכת סורגים"

וכי:

"ההוראות נטולות יצירתיות ונעדרות כל גוון ספרותי והאפשרויות לנסחן בצורה שונה ומוגבלת".

איני מסכים כי לא ניתן לתאר את "הוראות ההרכבה" ה"בטיחות" ו"הגבלת האחריות",

השירטוטים/התרשימים המלווים, בדרך אחרת ובמלל אחר. בוודאי שאסור היה על הנתבעים לעשות העתקה מילולית, באותו סדר הופעה, של חלקים מהכתוב והתכנים המופיעים באתר "טף סורג" אל תוך האתר קט סורג", עד כי בשל הדמיון הרב בין שמות האתרים, תוכנן והכתוב בהם, גם מבית המשפט – בעת העיון כאתרים אלו – נדרשה תשומת לב, כדי לא להתבלבל בין השניים.

לעניין זה, ולעניין הדמיון הרב בין שני האתרים, אין כל חשיבות לשאלה מי יצר את התכנים, השירטוטים/התרשימים עבור האתר "טף סורג" ואשר הועתקו לאתר "קט סורג".

בוודאי שאסור היה לנתבעים לעשות שימוש בבדיקות הטכניון את הפטנט, השייך לתובע חנן שוורץ, בדיקה והתעודה שהופיעה באתר האינטרנט "טף סורג". אסור היה לנתבעים לציין בדיקות ותעודה זו באתר האינטרנט "קט סורג", אשר באמצעותו ייצרו ושיווקו באיסור, את הפטנט.

בעדותו בבית המשפט אישר הנתבע אביעד כהן את החשיבות שהייתה לבדיקה ותעודה זו לצורך שיווק המוצר.

אמנם לטענת הנתבעים, במהלך שנת 2002 "נמכרו מספר בודד מצומצם של רשתות סורג": ואמנם בפנקס החשבוניות של יואל יהוד מופיעות שלוש מכירות כאלו, אך אין וודאות כי אלו כל המכירות שבוצעו.

מה שברור הוא, כי בתקופה זו הפרו הנתבעים את הפטנט ועליהם לשאת בתוצאות.

 

התקופה השניה- החל מחודש יוני 2004 ואילך:

בחודש מאי 2004, לאחר שהנתבע 2 –אביעד כהן – קיבל אישור מרשם הפטנטים, כי הפטנט פקע ביום 26/11/2002, חידשו הנתבעים 1 ו-2 –אביעד ורחל כהן- את העסק "קט סורג" ואת אתר האינטרנט "קט סורג".

אתר האינטרנט "קט סורג" אשר עלה בחזרה באינטרנט, חיה זהה בתוכנו ובצורתו לאתר האינטרנט שפעל בשנת 2002.

בתאריך 11.7.07 שונה שם האתר ל"סורגית" ובמקום האתר "קט סורג" הועלה אתר האינטרנט "סורגית".

הגם שלטענת הנתבע 1, התכנים המופיעים ב"סורגית שונו מהתכנים שהופיעו ב"קט סורג",עיון בתכנים של "סורגית" מלמד כי מדובר באתר זהה ל"קט סורג" עם חלקים ותכנים זהים, לרבות התרשים המועתק מהאתר "טף סורג" השייך לתובע הסמכות על הבדיקה ותעודת הטכניון של הפטנט השייכים לתובע – חנן שוורץ. אין המדובר בעסק חדש,אלא באותו העסק, אשר החליף שמו.קרי,מדובר בהמשכיות של הפעולות שתחילתה עוד בשנת 2002 תחת שם העסק "קט סורג" והמשכה תחת שם העסק "סורגית".

על חשיבות מסמכי בדיקות הטכניון לצורך שיווק הפטנט, העיד הנתבע אביעד כהן:

הקמתי את האתר סורגית בהתבסס על תכנים שהיו לי ב"קט סורג" וייתכן שצוין שם שהסורגים נבדקו בטכניון. אני העלתי את התכנים משנת 02' ושם צוין הכיתוב שהסורגים נבדקו בטכניון, אם הייתה לי כוונה להשתמש בתעודה של מר שוורץ...

שאלות בית המשפט:

ש. ב- 10/08/04 הייתה כבר מכירה, היה לך כבר אז את האתר של סורגית. באתר הזה הופיע שיש אישור של הטכניון. באותה עת עדיין לא היה לך את האישור שלך מהטכניון.

ת. כן.  

 

ש. ולכן הוא אומר שכאשר פרסמת שיש אישור של הטכניון אז זה היה בסיס האישור של הטכניון שקיבל ממנו בזמנו מר שוורץ?

ת. כן לצערי לא התכוונתי לפרסם או להשתמש בתעודה של שוורץ הדבר נבע מכך שהעליתי את התכנים בשנת 04'.

ש. אף אחד לא הכריח אותך לעלות את אותם תכנים, ברגע שבנית את אתר חדש שנקרא סורגית יכולת להשמיט את זה שיש בדיקה של הטכניון משום שלסורגים שלך לא נעשתה עוד בדיקה של הטכניון.

ת.נכון.

ש.ומכאן שלא השמטת הבדיקה של הטכניון חשובה ללקוחות?

ת. נכון.

ש.מכאן שיהיה חשוב לך לפרסם שהייתה בדיקה של הטכניון של הסורגים, נכון?

וכאשר פרסמת את זה עשית את זה על בסיס האישור שמר שוורץ קיבל בזמנו?

ת. אני אתן לך את ההסבר שבפרסום הזה או באותו עמוד התרשלתי שלא הורדתי את העובדה שהסורגים נבדקו בטכניון עובדתית זה נכון.

ש.אני אומר לך שלא התרשלת כי היה חשוב לך, לא עשית את זה מתוך זה שלא שמת לב, אלא היה חשוב לך שיהיה כתוב שיש בדיקה של הטכניון?

ת. אני חוזר ואומר שזה לא היה קריטי עבורי, התרשלתי בכך שלא הורדתי את העמוד הזה.

ש. אם זה לא היה קריטי, אז למה לא פנית לטכניון?

ת. לא היה קריטי בשבילי בזמן שהעלתי את התכנים, את העמוד הזה כנראה שפספסתי, לפנות לטכניון היה חלק מתוכנית פיתוח עסק קדימה.

ש. יש חשיבות לפנות לטכניון?

ת. כן מבחינה שיווקית.

עינינו הרואות, הנתבע- אביעד כהן, מאשר כי "סורגית" היא למעשה המשכה של "קט סורג" תחת שם אחר עם אותם תכנים.

לא סתם, ולא מתוך רשלנות עשה הנתבע שימש "בבדיקה ובתעודה של הטכניון" השייכים לתובע. הנתבע 1 הבין שללא אלו יקשה עליו לשווק את המוצר. על כן, גם כך עשה הנתבע 1 מאמצים לבצע בעצמו בדיקה ל המוצר אותו הוא מייצר. הנתבע 1 הבין שלא לאורך זמן הוא יכול להסתמך על בדיקה השייכת למוצרי הפטנט של התובע- חנן שוורץ, אותם מייצר התובע, על כן, פנה הנתבע 1 בעצמו, תחילה ל"מכון התקנים" שיבדקו את המוצר, ולאחר שיסבירו לו שתהליך הבדיקה מורכב ויקח זמן, החליט הנתבע 1 לפנות אל הטכניון המכיר את המוצר מהבדיקה הקודמת שערך לפטנט של התובע.

 

עד קבלת תוצאות הבדיקה מהטכניון של מוצריו, המשיך הנתבע- אביעד כהן לעשות שימוש בבדיקה ובתעודה של התובע, ללא אישורו, תוך שהוא מציג בדיקה זו באתר "קט סורג" ולאחר מכן, ב"סורגית". היה זה למעשה מצג שווא לציבור אשר האמין שהמוצרים אותם משווק הנתבע יש אישור ובדיקה של הטכניון, בעוד האישור שהוצג בפני הציבור, היה אישור הבדיקה של המוצרים אותם משווקים התובעים באמצעות חברת "טף סורג" ואתר האינטרנט שלה.

כדבריו:

"ת. פניתי למכון התקנים בזמנו, הסבירו לי שם שזה תהליך מורכב בשיחת טלפון והחלטתי לפנות גם לטכניון, כי סברתי שגם שם יש לי אפשרות לבדוק את חוזקה של רשת הסורג.

ש. מה זה סברת, ידעת והודית שביקשת תעודת טכניון קודם לכן ממר שוורץ.

ת. נכון.

ש. ידעת?

ת.סברתי שתהיה לי את האפשרות לבדוק גם שם.

ש. על סמך הידיעה שהייתה לך ממר שוורץ?

ת. ידעתי שמר שוורץ בדק את הסורגים בטכניון וסברתי שגם לי יש את האפשרות הזאת.

שאלות בית המשפט:

מכון התקנים אמר לך שזה ייקח זמן, ולא רצית לחכות?

ת. כן.

ש. האם סברת שהיות ומר שוורץ בדק את זה כבר בטכניון בזמנו גם אישור של הטכניון, יהיה לך קל ויותר מהר לקבל את האישור משום שהם כבר מכירים את המוצר.

ת. היה לי עיניין שהסורגים ייבדקו כדי להפעיל את המיזם העסקי שלי, ניסיתי לפנות גם כן לטכניון וגם למכון התקנים ומי שהחזיר לי את תשובה המהירה איתו התקדמתי.

ש. אני אחזור על השאלה.

ת. ידעתי שבטכניון בדקו את הסורגים של שוורץ ותיארתי לעצמי שידעו על מה מדובר ויוכלו לבדוק את הסורגים שלי.

רק ביום 20/9/2004 קיבלה "סורגית" תעודה מהטכניון על תוצאות הבדיקה אותה היא הזמינה, כאשר עד לאותו מועד, המצג אותו היא הציגה לציבור, התבסס על הבדיקה והתעודה של הטכניון השייכת לתובע.

עד למועד זה ייצר ומכר סורגים על בסיס מצג זה (ראה כדוגמא נספח "ז" לתצהיר הנתבע).

לטענת הנתבעים 1 ו- 2, עומדת להם ההגנה והזכויות המפורטות בסעיף 63 ל"חוק הפטנטים:

"63. המנצל אמצאה שפגעה וחזרה לתוקפה

מי שהחל לנצל בישראל אמצאה שהפטנט עליה פקע לאחר שדבר פקיעת הפטנט פורסם לפי :סעיף 58, או מי שלאחר התאריך עשה הכנות ממשיות לניצולה, זכאי להוסיף ולנצל את האמצאה לצרכי עסקו בלבד, גם לאחר שהוחזר הפטנט לתוקפו.

64. העברת זכות לניצול

זכות הניצול אמצאה לפי סעיף 63 אינה ניתנת להעברה, לתסיבה או להורשה אלא יחד עם העסק שבו.

לצורך הדיון ראוי להביא גם את סעיפים 53 ו- 54 לחוק :

"53. זכות מכוח ניצול קודם [תיקון:תהשנ"ה]

מי שבתאריך הקובע היה מנצל בתום לב בישראל את האמצאה שעליה מבוקש הפטנט, או שבאותו תאריך עשה בתום לב הכנות ממשיות לניצולה, זכאי לנצל אותה אמצאה בעצמו ובמהלך עיסוקו ללא תמורה : לעניין זה "התאריך הקובע" –התאריך שבו הוגשה הבקשה לפטנט בישראל, ואם נדרש לאותה בקשה קדימה לפי סעיף 10 – התאריך שבו הוגשה הבקשה הקודמת שעליה נסמכת תביעת דין הקדימה.

54. העברת זכות ניצול

הזכות על פי סעיף 53 אינה ניתנת להעברה, לתסיבה או להורשה יחד עם העסק שבו השתמשו באותה אמצאה".  

 

בדברי הסיכום טוענים ב"כ הנתבעים 1 ו- 2:

"51. הרציונל שעומד בבסיסו של סעיף 63 לחוק הינו האופי הפומבי של המרשם, עליו יכול אדם להסתמך בהתאם לו לפעול ולכלכל את צעדיו. עמד על כך עמיר פרידמן בספרו פטנטים – דין פסיקה ומשפט משווה, פרשלטיין-גינוסר, תשס"ג – 2003 בעמ' 751 (אסמכתא 1):

"הזכות להמשיך לנצל את האמצאה המוגנת לאחר החזרתה לתוקף, נובעת מאופייה הפומבי של שיטת הפטנטים. בטרם פקיעת הפטנט, מתפרסמת ברשומות הודעה בדבר פקיעת הפטנט הרשום. גורם עסקי, המעיין ברשומות ונוכח לדעת כי אמצאה שיש לו אינטרס לנצלה פקעה...רשאי להמשיך לנצל את האמצאה לצרכי עסקו בלבד, אם הפטנט יוחזר לתוקפו בשלב כולשהו".

52. ההלכה פסוקה מורה גם היא כי לא יהיה זה עונש הוגן "להעניש" את הנתבע שהסתמך על מרשם פטנטים בשל מחדלו של התובע שלא חידש פטנט, ויש לצמצם את 

ב"כ הנתבעים 1 ו -2 מוסיפים וטוענים :

"שניצול אמצאה בהתאם להוראות סעיף 63 לחוק אינו דורש פעולה בתום לב, כפי שזו נדרשת בסעיף 53 לחוק הדן בניצול לפי רישום הפטנט. יש להשליך מהכן על הלאו על אומד דעתו של המחוקק בבואו לחוקק את סעיף 63, זאת כשלנגד עינו עומד סעיף 53. עמד על כך המלומד ד"ר שלמה כהן במאמרו "הפקעת" פטנטים לצרכי הציבור, הפרקליט לג (תשם-תשמ"א),עמ' 81 [אסמכתא 2], בעמ' 84:

"על פי סעיפים 63 ו-64 לחוק, מי שהחל לנצל אמצאה או שעשה הכנות ממשיות לניצולה אחרי שפורסם דבר פקיעת הפטנט עליה לפי סעיף 58 לחוק, כמוהו כמנצל אמצאה לפי סעיף 53 לחוק [ניצול קודם –טרם הענקת הפטנט, ה.ר.], גם אם בוטלה "פקיעתו" של הפטנט מאוחר יותר אלא שהמנצל לפי סעיף 63 אינו חייב לעשות כן "בתום לב" כפי שדורש סעיף 55:... קל יותר לעמוד על העדר הדרישה ל"ניצול בתום לב" שבסעיף 63: יכול אדם לארוב לפקיעתם של פטנטים על פי בימן ב' שלפרק ד' לחוק, ולנצלם מיידית על מנת לרכוש זכויות לניצולם לצרכי עסקו. פירוש כזה עולה בקנה אחד עם הגישה הכללית המחמירה עם בעלי פטנטים המתרשלים במילוי חובותיהם על פי דין בכלל ותשלום מיסים ואגרות בפרט".

אין הנאמר ישים למקרה הנדון בפניי.

בעינייננו, החלו הנתבעים לנצל את הפטנט/האמצאה בטרם פקע הפטנט תוך הפרה בוטה של הפטנט. הנתבעים עשו זאת, לאחר שקיבלו מהתובע את כל המידע על הפטנט. רוב המידע, לרבות הבדיקה שנערכה לפטנט ותעודת הטכניון המאשרת בדיקה זו, נמסרו לנתבע אביעד כהן, בשלב הראשוני בו נמכרו לו ערכות של סורגים הכוללים את האביזרים המוגנים. מידע נוסף נמסר לו בעת שהתקיים משא ומתן בין הצדדים, בו הציע התובע לנתבעים את הפטנט עבורו. מדובר במשא ומתן אותו ניהלו הנתבעים שלא בתום לב, שכן מלכתחילה לא הייתה בכוונת הנתבעים להיות סוכני שיווק של התובע אלא – כדברי הנתבע אביעד כהן –"לפעול במסגרת עסק עצמאי תחת שם המותג "קט סורג". את האתר 'קט סורג' החלו הנתבעים להפעיל עוד בטרם התקיימה הפגישה בין הצדדים בבית הקפה בחוף הבונים, כאשר אתר הכיל תכנים, שרטוטים, "הוראות הרכבה", "הוראות בטיחות", מתוך האתר "טף סורג" השייך לתובע, תוך שימוש בבדיקה ובתעודה של הטכניון השייכת לתובע חנן שוורץ, והמתייחסת למוצרים אותם מייצר ומשווק התובע.

 

למותר לציין, כי לנתבעים לא ניתן היתר מהתובע לעשות שימוש בכל אלו. התובע מסר את המידע והמסמכים לנתבעים, תחילה כדי להוכיח את אמינותם בעת שמכר מוצרים אלו לנתבעים אביעד ורחל כהן, ובהמשך מתוך אמונה כנה, ובתום לב, כי הנתבעים יעשו שימוש בחומרים כתובים אלו, אך ורק כסוכני שיווק שלו, אם ישתכלל המשא ומתן בין הצדדים, ולא לצורך ייצור, שיווק והפצה של מוצרים אלו כעצמאיים.

הוכח בפני, כי לא רק פרסום מפר עשו הנתבעים אלא גם מכירה בפועל כל סורגים ואביזרים מוגנים בפטנט.

הכל עוד טרם הפגישה בין הצדדים, הכל תוך הפרה בוטה של הפטנט,שלא בתום לב, ובנסיבות המתוארות לעיל.

אמנם בשלב מסוים, עת נתפסו הנתבעים בקלקלתם, הם הפסיקו ליצר ולשווק את אביזרי הפטנט המוגנים ואף הורידו את האתר "קט סורג" מהאינטרנט: אולם, היה זה רק לתקופת מה. כאשר התברר לנתבעים כי הפטנט אינו מוגן עוד עקב אי תשלום האגרה, שבו והועלו בשנית את אתר האינטרנט "קט סורג" עם אותו תוכן מפר אשר בו עשו שימוש עת היה הפטנט עדיין בתוקף: לרבות השימוש וההצגה באתר זה את הבדיקה ותעודת הטכניון, את מוצריו של התובע, במטרה להוכיח את אמינות המוצרים, וזאת עד לקבלת תעודה חדשה המייצגת את הבדיקה שנערכה למוצרים אותם ייצרו הנתבעים. בכך למעשה, הונו את הציבור לחשוב כי המוצרים אותם הם מוכרים באמצעות "קט סורג", הם מוצרים שנבדקו וקיבלו אישור/תעודה על-ידי הטכניון.

העסק ואתר סורגית אשר ביום 11/7/2004 החליף וממשיך את העסק והאתר "קט סורג". שניהם בבעלותו של הנתבע אביעד כהן.  תכניו של האתר "סורגית" זהים לתכנים שהופיעו באתר "קט סורג" (אם כי חלקו במלל שונה), לרבות השימוש בבדיקת ותעודת הטכניון השייכת לתובע ולמוצרי התובע.

רק ביום 20/9/2004 קיבלו הנתבעים את תוצאות בדיקת הטכניון המתייחסות למוצרים אותם הם מייצרים ומשווקים באמצעות "סורגית". תעודת הטכניון הינה מיום 20/9/2004 (ראה נספח "ו" לתצהיר).

אין כל משמעות לענייננו, שביום 1/6/2004, נרשם הנתבע אביעד כהן כעצמאי. ההסבר המצוי בך, שקודם לכן היה אביעד כהן שכיר בחברת "מוטורולה" ולא יכול היה להירשם כעצמאי. בהיותו שכיר הפר הנתבע אביעד כהן את הפטנט, תוך שיתוף פעולה עם אשתו, הנתבעת רחל כהן ועם הנתבע יואל יהוד.

 

ללמדך, שבענייננו, סעיף63 אינו חל על הנתבעים 1- 2, באשר הנתבעים אלו לא החלו לנצל את הפטנט/אמצאה לאחר שדבר פקיעת הפטנט פורסם, אלא הרבה לפני כן. הנתבעים החלו לנצל את הפטנט עוד בשנת 2002, בזמן שהפטנט היה בתוקף; ולפני שפקע עקב אי תשלום האגרה. אמנם הנתבעים, כנראה, הפסיקו את הפרת הפטנט לתקופת מה,במהלכה אף פקע הפטנט ; אולם, ממשבו למכור ולשווק את הפטנט בנסיבות שתוארו לעיל, תחילה באמצעות אותו עסק ואתר "קט סורג" ואותם תכנים, יש לראותם כמי ששבו וחידשו את מכירת הפטנט ולא כמי ש"החל לנצל בישראל אמצאה", "סורגית" כאמור, הוא המשכו ומחליפו של   "קט סורג" ואין שוני, לעניין הנדון, בין השניים. מה שנכון לגבי "קט סורג" נכון גם לגבי "סורגית".

תקופת ההפסקה אינה מנתקת את הקשר הסיבתי בין תקופת ומעשי ההפרה של הפטנט על-ידי הנתבעים באמצעות העסק והאתר "קט סורג" לבין התקופה שבאה לאחריה, עת שבו וחידשו הנתבעים את מכירת הפטנט בוודאי בנסיבות שתוארו לעיל, כשהנתבעים שבו לפרסם ולמכור את אביזרי הפטנט באמצעות אותו עסק ואתר "קט סורג" ואותם תכנים ומצגים. אין גם לדעת איזו השפעה יש לייצור, השיווק והפרסום הקודם, בתקופת ההפרה, על היקף המכירות של הנתבעים לאחר שהנתבעים שבו והעלו את האתר "קט סורג" והמשיכו לייצר ולמכור את אותם מוצרים. אין לי גם כל ספק כי הדבר נעשה כל מנת ליצור המשכיות, ולטעת בפני הציבור את הרושם של המשכיות. שאחרת, מדוע חזרו הנתבעים לפרסם ולמכור את אביזרי הפטנט עם אותו שם עסק ואתר -"קט סורג"- ועם אותם תכנים ?? מדוע מלכתחילה לא שבו למכור עם העסק והאתר המחליף "סורגית" ?? שימור התכנים באתר של "סורגית" כפי התכנים שהיו ב"קט סורג" יכול גם הוא ללמד על הרצף וההמשכיות אותה רצה לשמור הנתבע אביעד כהן.

זאת ועוד;

אין אני מקבל את הנטען שסעיף 63 ל"חוק הפטנטים" אינו מחייב התנהגות בתום לב.

אין אני גם מקבל את הנטען כי "יכול אדם לארוב לפקיעתם של פטנטים על פי סימן ב' של פרק ד' לחוק ולנצלם מיידית על מנת לרכוש זכויות לניצולם לצרכי עסקו"; וגם אם יעשה כן בחוסר תום לב.

גם אם הגישה הכללית מחמירה עם בעלי הפטנטים מתרשלים שאינם מחדשים את הפטנט במועד, אין לאפשר לאחר ליהנות מהגנת סעיף 63 לחוק, אם התנהגותו נגועה בחוסר תום לב, ועומדת בניגוד ל"תקנת הציבור".

 

סבור אני, כי מטרת סעיף 63 לחוק, לתת הגנה למי שהחל בתקופת הביניים- בין פקיעת הפטנט לבין חידושו – להשקיע ולנצל בתום לב את הפטנט/האמצאה מתוך אמונה כנה כי פג תוקפו; אם משום שבעל הפטנט זנח אותו, אם משום שהחליט מנימוקיו, שלא להאריך עוד את תוקפו של הפטנט, ולהעמידו לרשות הציבור.פקיעת תוקף הפטנט וההגנה הניתנת בסעיף 63 לחוק למי שהחל להשקיע, לייצר ולשווק את הפטנט בתקופת ביניים זו, יוצרת חזקה כי כך הם פני הדברים, ועמה את הזכות למנצל הפטנט בעיתוי זה, להמשיך ולעשות בו שימוש לצרכי עסקו בלבד, גם לאחר שהוחזר הפטנט לתוקפו.

עם זאת, לגישתי, מדובר בחזקה הניתנת לסתירה על-ידי בעל הפטנט. הנטל עובר אליו להוכיח כי תחילת ניצול הפטנט/האמצאה נעשה שלא בתום לב, ומתוך ידיעה ברורה שבעל הפטנט לא זנח אותו אלא התרשל בחידוש הפטנט, והוא בדרכו אל רשם הפטנטים לחידושו.

אין אני מוצא כל הצדקה לעשות כל אבחנה לדרישת "תום לב" בין "מי שבתאריך הקובע היה מנצל בתום לב בישראל את האמצאה שעליה מבוקש הפטנט..." (סעיף 53) לבין מי "שהחל לנצל בישראל אמצאה שהפטנט עליה פקע... גם לאחר שהוחזר הפטנט לתוקפו" (סעיף 63). העדר הכיתוב "תום לב" בסעיף 63 לחוק, בשונה מסעיף 53, אין משמעו מתן היתר לניצול אוטומטי של הפטנט, גם אם נעשה בחוסר "תום לב". ניצול זכות, שמשמה פגיעה בקניינו של האחר, צריכה להיעשות ב"תום לב" גם אם מדובר בזכות שהוענקה בחוק, הנובעת מרשלנות של בעל הקניין בשמירת קניינו. בעניינו, התרשלות התובע בחידוש תוקף הפטנט. בוודאי באותם המקרים, בהם מאפשר החוק לבעל הקניין לשוב ולקבל את הבעלות וההגנה על הקניין/פטנט משהתבררה לו התרשלותו והוא מתקן את הדבר.

ברע"א 6339/97 רוקר ואח' נ' סלמון, פד"י נה (1) 199, נדרש בית המשפט לסוגית "תום הלב" בחוק המקרקעין, תוך התייחסות לדרישת תום לב בחקיקה אזרחית . הדברים שנאמרו על ידי שופטי הרכב בית המשפט, יפים גם לענייננו.

בהתייחסות לסוגייה זו אמר כבוד הנשיא ברק:

" ...ככלל, שתיקתו של חוק פלוני בדבר תום הלב, והסדר חלקי של חוק אלמוני בסוגיית תום הלב, אין בהם כדי לשלול את תחולתו שהכללית של עקרון תום הלב.

3. עיקרון תום הלב חל בגדריו של חוק המקרקעין, אכן, חוק המקרקעין אינו עומד בפני עצמו. הוא חלק מהחקיקה (האזרחית) שלנו. עקרון תום הלב, החל על החקיקה (האזרחית) כולה חל גם עליו. חוק המקרקעין הינו חוליה בשרשרת החקיקה הישראלית החדשה. הוא פרק חשוב בקודקס האזרחי "נוסח ישראל". הקודקס כולו צריך להתפרש כחטיבה אחת. ביסודו מונחות תכליות (סובייקטיביות ואובייקטיביות) משותפות. אחת מאותן תכליות הינו תום הלב.

 

כל פעולה משפטית, כל חיוב וכל משא ומתן חייבים להתבצע בתום לב.                                     עמד על כך פורפ' ידין. ביציינו:

"החוקים השונים תוכננו מראש לקראת התלכדותם לקודקס אחד מקיף, בבוא העת: ובדיעבד נדמה שניתן לגלות בהם גם עקרונות מנחים. אחד העקרונות החשובים ביותר, ואולי החשוב מכולם, הוא העקרון תום הלב"(ידין, העקרון של תום לב בחקיקה החדשה", ספר אורי ידין 281, 282 (בעריכת א' ברק וט' שפניץ, כרך א' 1990)).

על כן, מקובלת עלי עמדתו של חברי, השופט אנגלרד הכותב בפסק דינו (בפסקה 19), כי עקרון תום הלב:

"בעלות וזכויות אחרות במקרקעין, אין בהם כשלעצמן כדי להצדיק עשיית דבר הגורם נזק או אי נוחות לאחר".

הוראה מיוחדת זו, לא באה להחליף את עקרון תום הלב הכללי (המעוגן בסעיפים 39 ו-61 (ב) לחוק החוזים (חלק כללי)). העקרון הכללי של תום הלב מהווה מטריה נורמטיבית הפרושה על כל הוראות חוק המקרקעין. סעיף 14 לחוק המקרקעין הוא אך ביטוי מיוחד לעיקרון זה. הוא מהווה, כלשונו של פרופ' א. ידין "דוגמא קונקרטית" לעקרון תום הלב (ראו ידין, שם, בעמ' 282,281)

סעיף זה חוקק בטרם נקבע בחקיקה כי עקרון תום הלב הוא עקרון כללי.

כשלעצמי נראה לי כי כיום – שעה שלעקרון תום הלב תחולה כללית בגדרי המשפט בכלל וחוק המקרקעין בפרט – שוב אין צורך בהוראה המיוחדת הקבועה בסעיף 14 לחוק המקרקעין. די בעקרון הכללי של תום לב כדי לפתור את הבעיות המתעוררות, לרבות אלה המכוסות כיום על ידי סעיף 14 לחוק המקרקעין.

עמד על כך פרופ' ויסמן בציינו :

"ניתן לוותר על הדוקטרינה של שימוש-לרעה בזכות ולהסתפק בתחולת עקרון תום הלב על כל הזכויות שבתחום המשפט הפרטי" (י. ויסמן, דיני קניין: בעלות ושיתוף 71 (חלק שני,1997)).

7. עקרון תום הלב קובע את אופן התנהגותם של אנשים שבמציאות החיים הפגישה בניהם. הוא הקובע כי התנהגות זו צריכה להיות ביושר ומתוך הגינות כנדרש על פי תחושת הצדק של החברה בישראל. מעצם מהותו, עקרון תום הלב מהווה אמת מידה "פתוחה", המשקפת את תפיסת היסוד של החברה הישראלית באשר להתנהגות ראויה לבני אדם, הקטגוריות של תום לב לעולם אינן סגורות; לעולם אינן נוקשות ולעולם אינן שוקטות על שמרים. תום הלב מכניס לשיטתנו יסוד של גמישות, המאפשר לשיטה להתאים את עצמה לצורכי החיים המשתנים. הוא מאפשר למשפט לגשר על הפער בין צרכיו של הפרט לצרכיו של הכלל; בין האינדיבידואליזם לקהילתיות, הוא צינור דרכו שואב המשפט רעיונות חדשים".

(הדגשות שלי-י.פ)

הוא הדין באשר לסעיף 63 ל"חוק הפטנטים"

תמים דעים אני עם דבריה של כבוד השופטת ד"ר דרורה פלפל בת"א 1346/07 עבדה נ' חוגים, לאמור:

 

"כוונת המחוקק בס' 63, לא באה לתת זכויות יש מאין למי שהשתמש בפטנט בתקופה שתוקפו פג, אלא שהכוונה היא להגן על מי שבתום לב השתמש בפטנט לאחר שתוקפו פג, ולצורך שימש זה השקיע מזמנו ומכספו, השקעה אשר עלולה לרדת לטמיון במידה ולא יקבל את ההגנה הנתנת לו בסעיף 63".

ראוי להביא לעניין זה את דרישת תום הלב המעוגנת בחוק הפטנטים האנגלי-

The patents Act 1977:

"5. (b) a person began in good faith to do an act which would constitute an infringement of the patent if it had been in comes into force , have the rights conterred by subsection (6) below."

(ההדגשה שלי- י.פ.)

בענייננו, התנהגותם של הנתבעים נגוע בחוסר תום לב.

כבר נאמר, כי הנתבעים החלו לייצר, לפרסם ולשווק את הפטנט בתקופה שהפטנט היה בתוק, תוך שהם מפרים ביודעין ובמתכוון את הפטנט.

הסמוך למועד בו פקע הפטנט עקב אי תשלום האגרה, ידעו הנתבעים כי התובע מעוניין להשאיר את הפטנט על כנו. התובע אף ביקש מהם להימנע מלהפר את הפטנט והציע להם להיות סוכנים שלו לשיווק הפטנט.

הנתבעים, מתוך כוונה לייצר ולשווק את הפטנט באופן עצמאי, הוליכו שולל את התובע עת ביקשו וקיבלו ממנו את התכנים של האתר "טף סורג" , בו שיווק התובע את הפטנט ואת הבדיקה והתעודה של הטכניון השייכת למוצרי הפטנט של התובע.

הנתבעים הקימו את העסק והאתר "קט סורג" הדומה בשמו לאתר לאתר של התובע ועשו שימוש/העתקה בתכנים שקיבלו מהאתר או מתוך האתר של התובע, לרבות את הבדיקה והתעודה של הטכניון לצורך ייצור ושיווק מוצרים אלו.

אמנם בשלב מסויים הפסיקו הנתבעים את מכירת המוצרים באמצעות אתר זה, אולם כאשר שבו לייצר את הפטנט, הם עשו זאת עם אותו עסק "קט סורג", והעלו בשניות את אתר האינטרנט "קט סורג", באותה מתכונת ואותם תכנים מפרים כמקודם. כאמור, "סורגית" הוא ממשיכו של "קט סורג"

בענייננו, התנהגותם של הנתבעים נגוע בחוסר תום לב.

כבר נאמר, כי הנתבעים החלו לייצר, לפרסם ולשווק את הפטנט בתקופה שהפטנט היה בתוק, תוך שהם מפרים ביודעין ובמתכוון את הפטנט.

הסמוך למועד בו פקע הפטנט עקב אי תשלום האגרה, ידעו הנתבעים כי התובע מעוניין להשאיר את הפטנט על כנו. התובע אף ביקש מהם להימנע מלהפר את הפטנט והציע להם להיות סוכנים שלו לשיווק הפטנט.

הנתבעים, מתוך כוונה לייצר ולשווק את הפטנט באופן עצמאי, הוליכו שולל את התובע עת ביקשו וקיבלו ממנו את התכנים של האתר "טף סורג" , בו שיווק התובע את הפטנט ואת הבדיקה והתעודה של הטכניון השייכת למוצרי הפטנט של התובע.

הנתבעים הקימו את העסק והאתר "קט סורג" הדומה בשמו לאתר לאתר של התובע ועשו שימוש/העתקה בתכנים שקיבלו מהאתר או מתוך האתר של התובע, לרבות את הבדיקה והתעודה של הטכניון לצורך ייצור ושיווק מוצרים אלו.

אמנם בשלב מסויים הפסיקו הנתבעים את מכירת המוצרים באמצעות אתר זה, אולם כאשר שבו לייצר את הפטנט, הם עשו זאת עם אותו עסק "קט סורג", והעלו בשניות את אתר האינטרנט "קט סורג", באותה מתכונת ואותם תכנים מפרים כמקודם. כאמור, "סורגית" הוא ממשיכו של "קט סורג"

בעת חידוש הייצור, השיווק והמכירה, ידעו הנתבעים 1 ו – 2 כי התובע ממשיך לייצר ולשווק את המוצר באמצעות האתר "טף סורג".

בעדותו נשאל והשיב הנתבע אביעד כהן:

"ש. לפני שאתה התחלת לייצר עלית לאתר האינטרנט כדי לראות אם האתר של שוורץ עדיין קיים?

ת. אני מניח שידעתי שהחברה של שוורץ קיימת, יחד עם זאת, האמנתי שהוא זנח את הפטנט בצורה כזו או אחרת, היות ומדובר בשנתיים מאז שפגה תוקפו של הפטנט, לא מדובר בחודש או חודשיים.

ש. איך ידעת שהוא זנח את הפטנט?

ת. בדקתי במשרד רשם הפטנטים.

 

ש. ברשם הפטנטים אתה יכול רק לדעת אם הוא חידש או לא, איך עוד בדקת והגעת למסקנה שהוא זנח?
ת. כשבן אדם לדעתי, לא מחדש פטנט שנתיים ימים או בסדר גודל כזה, אני מתאר לעצמי שהוא זנח את הפטנט, לא מדובר בחודש חודשיים שחיכיתי. האופציה האחרת הייתה להתקשר אליו ולהודיע לו שהפטנט שלו לא בתוקף, לא ראיתי את זה כדבר נכון לעשות כי רציתי לייצר בעצמי. אני רציתי לצאת במיזם עסקי.

ש. אתה הכרת את אתר האינטרנט של מר שוורץ נכון?

ת. נכון.

ש. האם בדקת את באתר האינטרנט של מר שוורץ אם הוא עדיין פעיל?

ת. אני לא זוכר מה בדקתי, בשנת 04' כמה שאני זוכר האתר אינטרנט של שוורץ, ידוע לי בכל אופן שהיה פעיל ומוכר, יחד עם זאת סברתי שלא אכפת לו שיכנסו מתחרים לשוק היות ושנתיים הפטנט לא בתוקף".

שנתיים של אי חידוש פטנט אמנם יכולים לשמש מדד לכך שהפטנט לא חודש מרצון, וכי אין מניעה לייצור ולשיווק  הפטנט על-ידי אחר תם לב, אולם לא כך תם פני הדברים בהתייחס לנתבעים עליהם לא ניתן לומר כי החלו לנצל את הפטנט בתום לב בתקופת הביניים בין פקיעת הפטנט לבין חידושו.

 

כבר נאמר כי לא היה ניתוק קשר סיבתי בין תקופת ההפרה הבוטה של הפטנט על-ידי הנתבעים, לבין התקופה בה שבו הנתבעים לייצר ולשווק את הפטנט באמצעות אותו אתר מפר – "קט סורג"- ואותם תכנים מפרים.

בת"א 1346/07 הנ"ל, אומרת כבוד השופטת ד"ר דרורה פלפל:

"במקרה דנן הנתבעות החלו להפר את הפטנט של התובע כבר ברגע שהמשיכו למכור את תיקי "מש"י" בניגוד להסכם ההרשאה, לאחר חודש אוקטובר 2000. דבר זה מלמד על תום ליבן שהחל לפני שפג תוקפו של הפטנט ולכן אינני מקבלת את טענותיהן של הנתבעות לעניין זה, וקובעת כי הפטנט הופר בכל התקופה הרלוונטית, לרבות בהפסקות הביניים, כמפורט לעיל".

כך גפ בענייננו.

מכל הנמוקים המפורטים לעיל, אני קובע כי שלושת הנתבעים- אביעד כהן, רחל כהן ויואל יהוד הפרו את הפטנט בשנת 2002, וכי שני הנתבעים-אביעד כהן ורחל כהן – המשיכו וממשיכים להפר את הפטנט מאז שנת 2004 ואילך, תחילה באמצעות העסק והאתר "קט סורג", ולאחר מכן, הנתבע אביעד כהן באמצעות העסק והאתר "סורגית".

 

4. הסעדים

א. צו מניעה

סעיף 183 לחוק הפטנטים קובע ואמור:

"(א) בתביעה על הפרה זכאי לסעד בדרך צו מניעה ולפיצויים.                              

(ב) ... (ג) ... (ד) ..."

בסעיף 43 לכתוב התביעה עותר התובע להורות לנתבעים:

"להימנע לחלוטין בין בעצמם ובאין באמצעות אחרים, במשרין ו/או בעקיפין מכל עיסוק מסחרי בכל דרך שהיא (לרבות הפצה, מכירה, שיווק וכו') הקישור לפטנט".

משהגעתי למסקנה כי הנתבעים הפרו ומפרים את הפטנט, ניתן בזאת צו כמבוקש.

ב. הפרת זכויות יוצרים

לטענת הטובע:

"העתיקו הנתבעים תכנים המוגנים של התובעים המוגנים בהתאם לחוק כדקלמן: הוראות ההרכבה, הוראות הבטיחות, הגבלת אחריות, העתקת סירטוטים". 

א. צו מניעה

סעיף 183 לחוק הפטנטים קובע ואמור:

"(א) בתביעה על הפרה זכאי לסעד בדרך צו מניעה ולפיצויים.                              

(ב) ... (ג) ... (ד) ..."

בסעיף 43 לכתוב התביעה עותר התובע להורות לנתבעים:

"להימנע לחלוטין בין בעצמם ובאין באמצעות אחרים, במשרין ו/או בעקיפין מכל עיסוק מסחרי בכל דרך שהיא (לרבות הפצה, מכירה, שיווק וכו') הקישור לפטנט".

משהגעתי למסקנה כי הנתבעים הפרו ומפרים את הפטנט, ניתן בזאת צו כמבוקש.

ב. הפרת זכויות יוצרים

לטענת הטובע:

"העתיקו הנתבעים תכנים המוגנים של התובעים המוגנים בהתאם לחוק כדקלמן: הוראות ההרכבה, הוראות הבטיחות, הגבלת אחריות, העתקת סירטוטים".

חוק זכויות יוצרים, תשס"ח – 2007 קובע לאמור:

"78. על הפעולה ביצירה שנעשתה לפני יום התחילה לא יחולו הוראות פרק ח' לעניין הפרה של זכויות יוצרים או זכות מוסרית ולעניין תרופות, וימשיכו לחול לגביה, לעניינם אלה, הוראות הדין הקודם; אולם, פעולה כאמור שאינה מהווה הפרה של זכויות יוצרים או זכות מוסרית לפי הוראות חוק זה לא תהיה לגביה זכות תביעה לפי הוראות הדין הקודם". (הדגשה שלי –י.פ.).                                                                                                     

 

סעיף 5 מפרט את "היקף זכות היוצרים ביצירה":

"5. זכות היוצרים ביצירה כאמור בסעיף 4 לא תחול על על אחד מאלה, ואולם על הדרך ביטויים תחול זכות היוצרים:

  1. רעיון;
  2. תהליך ושיטת ביצוע; (ההדגשה שלי - י.פ.)

אין ספק כי הוראות ההרכבה, הבטיחות  והגבלת אחריות המופיעים באתר "קט סורג", חלקם רבים מהם, הם "העתקה" של הכיתוב המופיע ב"טף סורג", או דומים להם מאוד.

ב"כ הנתבעים 1 ו -  2 מפנה בעניין זה לת"א (מחוז ירושלים) 1396/97 ירון מאיר נ' אשר קנר, תק-מח, 99(2), 3424, 3427 (1999) בו נאמר, בין השאר:

"כלל נוסף שהתפתח בפסקה קובע כי כאשר היצירה, מעצם אופיה, נתנת לביטוי במספר מצומצם של אפשרויות הבעה, אין צידוק להעניק זכויות יוצרים. הנחת היסוד היא שבמקרה של רעיון שהאפשרויות לבטאו הן מוגבלות במיוחד, הגנה על הביטוי תגביל למעשה גם את השימוש ברעיון.  החשש עומד בבסיס כלל זה הוא כי במקרים אלה הגנת החוק משמעותה המעשית תהא הענקת הגנה על ה"רעיון" ויצירת מונופול שיחסום דרכם של יוצרים אחרים בעתיד".

 

ל הדרך ביטויים תחול זכות היוצרים:

  1. רעיון;
  2. תהליך ושיטת ביצוע; (ההדגשה שלי - י.פ.)

אין ספק כי הוראות ההרכבה, הבטיחות והגבלת אחריות המופיעים באתר "קט סורג", חלקם רבים מהם, הם "העתקה" של הכיתוב המופיע ב"טף סורג", או דומים להם מאוד.

ב"כ הנתבעים 1 ו - 2 מפנה בעניין זה לת"א (מחוז ירושלים) 1396/97 ירון מאיר נ' אשר קנר, תק-מח, 99(2), 3424, 3427 (1999) בו נאמר, בין השאר:

"כלל נוסף שהתפתח בפסקה קובע כי כאשר היצירה, מעצם אופיה, נתנת לביטוי במספר מצומצם של אפשרויות הבעה, אין צידוק להעניק זכויות יוצרים. הנחת היסוד היא שבמקרה של רעיון שהאפשרויות לבטאו הן מוגבלות במיוחד, הגנה על הביטוי תגביל למעשה גם את השימוש ברעיון. החשש עומד בבסיס כלל זה הוא כי במקרים אלה הגנת החוק משמעותה המעשית תהא הענקת הגנה על ה"רעיון" ויצירת מונופול שיחסום דרכם של יוצרים אחרים בעתיד".

אין אני מסכים, כי אפשרות הניסוח ותיאור השרטוטים הן אפשרויות מוגבלות כדי כך שלא ניתן היה לתארן/לנסחן בדרך אחרת. בוודאי, אסור היה לבצע העתקה מדויקת של חלקים נרחבים מתוך האתר "טף סורג" אל תוך האתר "קט סורג".

עם זאת, בעדותו אישר התובע ש"כתב הגבלת אחריות" נכתב ונוסח על-ידי עורך דין, וכי "השרטוטים", "הוראות הרכבה" ו"הבטיחות", נעשו ונערכו על-ידי גרפיקאי; כדבריו:

"ש. כתב הגבלת האחריות שמופיע בעלון ההסבר שלך נכתב על-ידי עורך דין?

ת. כן.

ש. העורך דין שניסח אותו?

ת. כן.

ש. מי השרטט ששירטט את השרטוטים בב/3 ? הוראות ההרכבה בטיחות?

ת. זה גרפיקאי, אני לא זוכר כרגע את השם שלו, אריה משהו... הוא עיצב את הלוגו, שם את השרטוטים ערך את זה".

 

"חוק זכויות יוצרים" קובע לעניין זה לאמור:

"יצירה מוזמנת"

35. (א) ביצירה שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה כולה או חלקה, הוא היוצר, אלא אם כן הוסכם אחרת בין המזמין והיוצר, במפורש או במשתמע.

...

העברת זכות יוצרים והענקת רשיון

37. (א) זכות יוצרים ניתנת להעברה בחוזה או על פי דין, ורשאי בעל זכות לתת לגביה רישיון ייחודי או רישיון שאינו יחודי.

(ב) העברת זכויות היוצרים או מתן הרישיון, כאמור בסעיף קטן (א), יכול שיהיו לגבי זכויות היוצרים, כולה או חלקה, וניתן להגבילם למקום מסויים, לתקופה מסויימת או לעשיית פעולה מסוימת ביצירה.

(ג) חוזה להעברת זכות יוצרים או למתן רישיון ייחודי לגביה, טעון מסמך בכתב.

(ד) בסעיף זה, "רישיון ייחודי" – רישיון המעניק לבעליו זכות ייחודית לעשות פעולה מהפעולות המפורטות בסעיף 11, כפי שנקבע בו, ומגביל את בעל זכויות היוצרים מלעשות ומלהרשות לאחר לעשות פעולה כאמור".

 

"חוק זכויות יוצרים" קובע לעניין זה לאמור:

"יצירה מוזמנת"

35. (א) ביצירה שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה כולה או חלקה, הוא היוצר, אלא אם כן הוסכם אחרת בין המזמין והיוצר, במפורש או במשתמע.

...

העברת זכות יוצרים והענקת רשיון

37. (א) זכות יוצרים ניתנת להעברה בחוזה או על פי דין, ורשאי בעל זכות לתת לגביה רישיון ייחודי או רישיון שאינו יחודי.

(ב) העברת זכויות היוצרים או מתן הרישיון, כאמור בסעיף קטן (א), יכול שיהיו לגבי זכויות היוצרים, כולה או חלקה, וניתן להגבילם למקום מסויים, לתקופה מסויימת או לעשיית פעולה מסוימת ביצירה.

(ג) חוזה להעברת זכות יוצרים או למתן רישיון ייחודי לגביה, טעון מסמך בכתב.

(ד) בסעיף זה, "רישיון ייחודי" – רישיון המעניק לבעליו זכות ייחודית לעשות פעולה מהפעולות המפורטות בסעיף 11, כפי שנקבע בו, ומגביל את בעל זכויות היוצרים מלעשות ומלהרשות לאחר לעשות פעולה כאמור".

 

ג. גניבת עין

"חוק עוולות מסחריות" תשנ"ט – 1969, קובע לאמור:

"1.  (א)  לא יגרום עוסק לכך שנכס שהוא מוכר או שירות שהוא נותן, ייחשבו בטעות כנכס או כשירות של עוסק אחר או כנכס או כשירות שיש להם קשר לעוסק אחר".

בע"א 5792/99 תקשורת וחינוך דתי יהודי משפחה (1977) בע"מ עיתון משפחה ואח' נ' אס.בי.סי פרסום שיווק וקידום מכירות בע"מ- עיתון "משפחה טובה", פד"י נח' (3) 933, מפרט בית המשפט – כבוד השופט חשין – את התנאים הנדרשים ליצירת עוול:

"[44]. שני תנאים מצטברים אלה נדרשים להיווצרותה של העוולה: אחד, מוניטין שיש לטובין או לשירותים של התובע שמציע הנתבע לציבור – טובין או שירותים של התובע הם או שקשורים הם אליו. לא הוכח אחד משני יסודות אלה- לא כל שכן אם לא הוכחו שני היסודות גם יחד – לא תקום עוולה של גניבת עין.

9. בראש ובראשונה שומה עליו על התובע להוכיח כי רכש מוניטין בטובין או בשירותים שהוא מציע לציבור, לאמור: כי הציבור מזהה את הטובין או את השירותים שבהם מדובר עם עסקו של התובע-הנפגע... פירוש הדברים הוא, שעל התובע להוכיח כי נתקיים בטובין אופי מבחין מיתר הטובין של העוסקים בענף. 

 

באין הבחנה בין טובין של התובע לבין הטובין של זולתו, לא ניתן לומר כי קם לו מוניטין ייחודי כנדרש.

...

... התובע – הנפגע, לטענתו – יוכיח תחילה שהציבור מזהה את הטובין שבהם מדובר (על דרך של שם, של כינוי או של סימן) דווקא עם הטובין שלו. לא יעמוד בנטל זה – לא תקום עילה של גניבת עין. ובלשונו של המלומד א' ח' זליגסון בספרו דיני מסחר ודינים הקרובים להם [37], בעמ' 118:

במשפט בגין גניבת עין צריך התובע להוכיח כי השם, הסימן או התיאור רכשו להם הוקרה והכרה (Reputation) בקהל, ושהקהל התרגל לראות בסימן, בתיאור או בשם את ציון סחורותיו של התובע. לא יוכל התובע להוכיח זאת – תידחה תביעתו מבלי שבית המשפט יכנס כלל לניתוח השאלה, אם מעשי הנתבע מהווים גניבת עין".

 

כך גם בע"א 523/91 קלוד כהן ואח' נ' נדיר, פד"י מט (2) 353, אומר בית המשפט (כבוד השופט קדמי):

"ב. העוולה

  1. הכותרת "גניבת עין" מבטאת את תמציתה של העוולה: ו"גניבת" המוניטין להאמין כי טובין מתוצרת המעוול הם טובין מתוצרתו של הנפגע.
  2. במצב דברים זה, מקובל על הכול כי על-מנת להוכיח את ביצועה של העוולה, נדרש הטובע על פיה, להוכיח שניים אלה:

(א)   ראשית- כי התובע רכש לטובין של עסקו "מוניטין", באופן שהציבור מתייחס אל מוצריו – קרי: מעדיפם על פני מוצרים אחרים – על בסיס המוניטין האמור.

(ב)   ושנית – כי התנהגותו של הנתבע מקימה סיכון ממשי שהציבור יטעה להאמין שטובין שמייצר הנתבע הם טובין של התובע, ויעדיפם על פני מוצרים אחרים מכוחו של ה"מוניטין" שהקנה התובע למוצריו. בע"א 18/86 מפעלי זכוכית ישראליים פניציה בע"מ נ' Les verreies de saint gobain (להלן- עניין פניציה [1]), בעמ' 232, הציגה השופטת נתניהו את ההלכה בסוגיה זו כדקלמן:

"על התובע, אם כן, להראות, בראש ובראשונה, כי הטובין שלו רכשו מוניטין בציבור, דהיינו, שהציבור מקשר אותם אתו או לפחות עם מקור מסוים (שהינהו הוא), אף אם אינו מזהה אותו בשמו. לא הצליח

התובע להוכיח זאת, אין מתעוררת השאלה אם החיקוי על-ידי הנתבע אכן גרם להטעיית הציבור".

מכאן לענייננו.

עסקינן בייצור ושיווק של מוצר ייחודי "שיטה ומכשיר לעיגון סבכה"-סורג בטיחות".

מדובר בפטנט מוגן השייך לתובע חנן שוורץ.

על המוניטין שיש למוצר זה, ניתן ללמוד מכל אחד מהדברים הבאים:

הפטנט נרשם לראשונה בשנת 1992.

הפטנט מופץ ונמכר בארץ רק על-ידי התובע באמצעות חברת "טף סורג".

באתר האינטרנט "טף סורג" אף צוין כי "מדובר ב"פטנט ישראלי רשום" וכי ממציא הפטנט הוא חנן שוורץ".

ללמדך, שכבר 18 שנה נמכר הפטנט לציבור, דבר היכול ללמד על הערך והמוניטין שיש לפטנט זה.

בתצהירו כתב התובע:
"1. הנני התובע 1 ובעלים ומנכ"ל של חברת טף סורג בע"מ התובעת 2 בת.א. 1014/06.

2. ... רשמתי ביום 26.5.1992 פטנט במשרד המשפטים בעניין שיטה ומכשיר לעיגון סבכה מס' 102009 (להלן: "הפטנט"). הנני בן 55 ופרנסתי העיקרית היא משווק הפטנט הנ"ל.

מצ"ב לתצהירי זה כחלק בלתי נפרד הימנו, עותק של תעודת הפטנט מיום 31.8.95, מסומן א'.

3. התובעת 2 (להלן: "התובעת") הנה חברה בע"מ שהוקמה על ידי ונרשמה כעוסק מורשה ביום 9.6.1992 לצורך שווק הפטנט הנ"ל ונמצאת בבעלותי המלאה. התובעת עוסקת מזה כ- 16 שנים בשיווק סורגים בטיחותיים למניעת נפילה של ילדים מחלונות המבוססים על פטנט. כבר בשנת 1992 הסמכתי את התובעת להפיץ ולשווק את הפטנט לצרכנים.

 

אדגיש כי ייחודו של הפטנט נשוא תובענה זו, שהוא משחרר התלות בגודל המדויק של החלון כך שהופך את הסורג למוצר מדף ומאפשר לייצר את הסורגים ביצור המוני ולשווקם כמוצר "עשה זאת בעצמך" ועל כן הנו המוצר הזול בשוק. הפטנט גם מאפשר להעביר את הסורג מדירה לדירה ומהווה פתרון ייחודי בדירות שכורות,בהן מתגוררים רבים מהורים צעירים ( קהל יעד של הפטנט) המתחבטים בבעיות פרנסה וגידול ילדים בסביבה בטוחה.

4. הנני טוען כי בפיתוחו של הפטנט השקעתי מחשבה רבה בפיתוח המוצר (תוך שימוש בכישורי ההנדסיים), בשעות עבודה רבות ואף נדרשתי להשקיע מכיסי כספים רבים. יתרה מכך, בשל העובדה כי מדובר בפטנט בטיחותי, השקעתי כספים רבים, בבדיקות בטיחות של המוצר ובכלל זה בדיקת התאמה לעומסים בטכניון וניתנה לי בגין כך תעודה מהטכניון מס' 12487/2081/92.

מצ"ב לתצהירי זה כחלק בלתי נפרד הימנו, עותק של התעודה מהטכניון מס' 12487/2081/92, מסומנת ב'.

הנני להדגיש, כי מדובר במוצר חדשני שמשנה תפיסה ומחסום פסיכולוגי שניתן לשמור על הילדים בעזרת סורג דק בהרבה מהסורגים הקיימים ולכן נדרשתי להוצאות רבות בגין החדרת הפטנט לשוק, בגין הוצאות פרסום בסך של מאות אלפי ₪. הוצאות הפרסום בשנים הראשונות היו גדולים מהיקף המכירות של החברה ! ומימונם נעשה על ידי בלבד תוך סיכון רב שהמוצר לא יצליח.

מצ"ב לתצהירי זה כחלק בלתי נפרד הימנו אישור רו"ח על הוצאות פרסום בסך 510,665 ₪ בגין השנים 1993 ועד 2007 (כולל) מסומן ב'2.

 

לתצהירו צירף התובע אישור של רואה החשבון זיו האפט המאשר, כי מאז 1993 ועד שנת 2006 כולל הוצאות הפרסום של החברה היו על סך של 467,049 ₪ ובשנת 2007 הוצעות הפרסום היו 43,615 ₪.

 

על המוניטין שיש לפטנט ניתן גם ללמוד מהתנהגות הנתבעים.

הנתבעים רכשו וביקשו לרכוש מהתובעים כמות לא מבוטלת של סורגים כולל אביזרי הפטנט.

בתצהירו סיפר התובע חנן שוורץ את התלהבותו של הנתבע אביעד כהן מן הסורגים. כדבריו :

"10. ... בעת אספקת הסורגים התלהב הנתבע מהמוצר ונתן לי מחמאות עליו...

12. כעבור זמן מה פנה אלי הנתבע פעם נוספת, וביקש לרכוש ממני מספר ערכות התקנה. הנתבע הסביר זאת בכך, כי בני משפחתו ראו את הסורג שרכש ממני עוד בשנת 2001, וברצונם להתקין בביתם סורגים כאלו. לדבריו, קרובי משפחתו זקוקים רק לערכת ההתקנה (הפטנט המוגן- י.פ.) ולא לסורגים עצמם, היות והוא הכין עבור בני משפחתו כ- 30 סורגים על מנת להוזיל את המחיר עבורם..."

עוד ניתן ללמוד על המוניטין שיש לפטנט, מהתעקשותם של הנתבעים לייצר ולשווק את הפטנט, מאז שנת 2002 ועד היום (עם הפסקה נטענת משנת 2003 ועד מחצית שנת 2004) כאשר בתקופה הראשונה הם עושים שימוש בתכנים של העסק התובע "טף סורג" ובתעודת הטכניון של מוצרי התובע.

אם לא היה מוניטין לפטנט של התובע, חנן שוורץ, מדוע התעקשו ומתעקשים הנתבעים לייצר ולמכור את אביזרי הפטנט תוך שהם עושים שימוש בפרטים 

 

המזהים עם מוצר/פטנט של התובע ?? מה מונע מהם לעגן את הסורגים בצורה אחרת אל הקירות ??

ללמדך, על המוניטין והדרישה שיש לפטנט זה, ועל כך שלאורך השנים - מאז שנת 1992 ועד שנת 2004 זיהה הציבור את הפטנט כשייך לתובע חנן שוורץ ונמכר באמצעות "טף סורג", ורק באמצעותו. לא היה אחר אשר מכר מוצר זה.

בעדותו בבית המשפט אמר הנתבע אביעד כהן:

"בשנת 2004, כמה שאני זוכר האתר אינטרנט של שוורץ ידוע לי בכל אופן שהיה פעיל ומוכר, יחד עם זאת סברתי שלא אכפת לו שיכנסו לו שיכנסו לו מתחרים לשוק.."

יש בכך כדי לתמוך את המוניטין שהיה ל"טף סורג" בנדון.

מכאן, שהתנאי הראשון להיווצרותו עוולה של "גניבת עין"- מוניטין- הוכח.

הוא הדין באשר לתנאי הנוסף "חשש סביר להטעיית הציבור".

כאמור, הנתבעים הפרו הפרה בוטה את הפטנט והחלו לשווק ולייצר אותו עוד בתוקפה שהפטנט היה מוגן. בשנת 2004 חידשו הנתבעים 1 ו-2 את הייצור והשיווק של הפטנט בנסיבות שלא הקנו להם את הגנת סעיף 63 לחוק.

הנתבעים עשו זאת בדרך אשר היה בה כדי להטעות את הציבור כי למעשה הוא רוכש את מוצריה של חברת "טף סורג" בעלת המוניטין ארוך השנים במוצר זה, כמייצרת ומשווקת בלעדית של המוצר.

הנתבעים עשו החלו לייצר ולשווק את המוצר באמצעות עסק ואתר האינטרנט הנקרא "קט סורג", שם הדומה ל"טף סורג", הוא עסק ואתר התובעים, ולאחר מכן באמצעות עסק ואתר "סורגית".

האתר "קט סורג" היה דומה בתכניו לאתר "טף סורג".

בתצהירו כותב התובע חנן שוורץ:

"15. לתדהמתי האתר קט-סורג אשר כאמור הופעל על-ידי נתבעים ביחד או לחוד, הציג בגאווה רבה כי המוצר אשר נמכר על ידו,מוגן פטנטית ואף נבדק ואושר כביכול על ידי הטכניון בתעודה מס' 12487/2081/92 (אשר היא התעודה השייכת לי אשר הוצגה לנתבע על ידי במסגרת חילופי המיילים כאמור בנספח ה' לתצהירי זה).

הוא הדין באשר לתנאי הנוסף "חשש סביר להטעיית הציבור".

כאמור, הנתבעים הפרו הפרה בוטה את הפטנט והחלו לשווק ולייצר אותו עוד בתוקפה שהפטנט היה מוגן. בשנת 2004 חידשו הנתבעים 1 ו-2 את הייצור והשיווק של הפטנט בנסיבות שלא הקנו להם את הגנת סעיף 63 לחוק.

הנתבעים עשו זאת בדרך אשר היה בה כדי להטעות את הציבור כי למעשה הוא רוכש את מוצריה של חברת "טף סורג" בעלת המוניטין ארוך השנים במוצר זה, כמייצרת ומשווקת בלעדית של המוצר.

הנתבעים עשו החלו לייצר ולשווק את המוצר באמצעות עסק ואתר האינטרנט הנקרא "קט סורג", שם הדומה ל"טף סורג", הוא עסק ואתר התובעים, ולאחר מכן באמצעות עסק ואתר "סורגית".

האתר "קט סורג" היה דומה בתכניו לאתר "טף סורג".

בתצהירו כותב התובע חנן שוורץ:

"15. לתדהמתי האתר קט-סורג אשר כאמור הופעל על-ידי נתבעים ביחד או לחוד, הציג בגאווה רבה כי המוצר אשר נמכר על ידו,מוגן פטנטית ואף נבדק ואושר כביכול על ידי הטכניון בתעודה מס' 12487/2081/92 (אשר היא התעודה השייכת לי אשר הוצגה לנתבע על ידי במסגרת חילופי המיילים כאמור בנספח ה' לתצהירי זה).

יתרה מכך, השרטוטים, ההסברים והכיתוב אשר צורפו לתמונות באתר הועתק תוכן האתר שלי ו/או הועתק מתוך חומר פרסומי אחר שחולק על ידי לצרכנים ואשר לי זכות יוצרים קנויה עליהם. הנתבעים העתיקו ממני ועשו: שימוש שרטוט, שימוש בטקסטים המתארים את הסורג, שימוש בהוראות ההתקנה, שימוש בהגבלת האחריות, שימוש במוניטין. יתרה מזו - שיא הציניות התמונות של הסורג הן תמונות של הסורג שנקנה ממני ומורכב על חלונות ביתו.

מצ"ב כחלק בלתי נפרד מתצהירי זה – הדפס מתוך המידע אשר הופיע באתר "קט סורג" (www.katsorag.co.il) - המסומן ז'.

עיון במסמכים של "טף סורג" ו"קט סורג" מלמדים כי אכן כך הם פני הדברים, כדי כך שגם בית המשפט עת עיין במסמכים השונים נזקק לתשומת לב כדי לא להתבלבל בין השניים.  

 

אין כל ספק כי בנסיבות שתוארו לעיל, קיים סיכון ממשי שהציבור טעה להאמין שהמוצרים המיוצרים ומשווקים על-ידי הנתבעים באמצעות "קט סורג" הם מוצריו של התובע המשווקים, שהינם בעלי מוניטין של שנים, המשווקים- לאורך כל השנים – באמצעות העסק והאתר "טף סורג".

העובדה שלאחר מכן שינה העסק והאתר "קט סורג" את שמו ל"סורגית", אין בה כדי לשנות מצב עובדתי זה. זאת, אם משום התכנים הדומים, אם משום שהנזק כבר נגרם על-ידי הנתבעים באמצעות "קט סורג"; אם משום ש"סורגית" היא תחליפו והמשכו של "קט סורג" ; אם משום שאין גם לדעת איזה חוג לקוחות יצרו הנתבעים באמצאות "קט סורג" אשר עברו עימם ל"סורגית".

ללמדך, שגם התנאי השני – "חשש סביר להטעיית הציבור" – הוכח.

סעיף 13 ל"חוק עוולות מסחריות", קובע לאמור:

"פיצוי בלא הוכחת נזק

13. (א) בית המשפט רשאי, על פי בקשת התובע, לפסוק לו, לכל עוולה, פיצויים בלא הוכחת נזק, בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים.

(ב) לעניין סעיף זה יראו עוולות המתבצעות במסכת אחת של מעשים, כעוולה אחת".

במערכת העובדתית והנסיבות המתוארות לעיל, עת מדובר בהפרה בוטה של הפטנט, ובהתחשב במספר השנים בהן מתבצעת ההפרה, מוצא אני לנכון לפסוק 

לתובעים את מלוא הפיצוי על פי סעיף 13 (א) דלעיל, קרי סך של 100,000 ₪ שיהיה על הנתבעים לשלם ביחד ולחוד לתובעים, בתוספת הצמדה מלאה למדד המחירים לצרכן וריבית חוקית מיום הגשת התביעה – 4/1/2006 – ועד התשלום בפועל.

מערכת היחסים בין הנתבעים, בינם ובין עצמם, בהתחשב בכך שחלקו של הנתבע 3-יואל יהוד- בהפרת הפטנט, הסתיים בסוף שנת 2002, וחלקה של הנתבעת רחל כהן (ב"קט סורג") הסתיים ביום 11/7/2004, מתוך הסכום הנ"ל יהיה על הנתבע יואל יהוד לשלם את הסך של 15,000 ₪, על הנתבעת רחל כהן יהיה לשלם את הסך של 30,000 ₪ כאשר ביתרת הסכום של 55,000 ₪ יישא הנתבע אביעד כהן.

 

ד. עשיית עושר ולא משפט

סעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא משפט, תשל"ט – 1979, קובע לאמור:

"חובת ההשבה

  1. (א) מי שקיבל שלא על פי זכות שבדין נכס, שירות או טובות הנאה אחרת (להלן- הזוכה) שבאו לו מאדם אחר (להלן- המזכה), חייב להשיב למזכה את הזכיה, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בילתי סבירה – לשלם לו את שוויה.

(ב) אחת היא אם באה הזכיה מפעולת הזוכה, מפעולת המזכה או בדרך אחרת.

ברע"א 371/89 אילן ליבוביץ' נ.א. את י. אליהו בע"מ, פ"ד מד (2) 309, מציב כבוד הנשיא שמגר את התנאים להתגבשות עילה זו :

"היסוד הראשון הוא זה של ההתעשרות. במסגרתו נבחנת השאלה, אם הזוכה "קיבל... נכס, שירות או הטובות הנאה אחרת...". היסוד השני לעניינו בשאלה, אם ההתעשרות האמורה "באה" לזוכה מן המזכה. כאן הדרישה היא, כי ההתעשרות של הזוכה תהא "על חשבון" המזכה. היסוד השלישי מציב את הדרישה כי ההתעשרות של הזוכה על חשבון המזכה תהא "שלא על פי זכות שבדין.אשר ליסוד השני, השאלה אם ההתעשרות באה מן המזכה היא שאלה שבעובדה, אשר יש להוכיחה בכל מקרה על פי נסיבותיו. 

סעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא משפט, תשל"ט – 1979, קובע לאמור:

"חובת ההשבה

  1. (א) מי שקיבל שלא על פי זכות שבדין נכס, שירות או טובות הנאה אחרת (להלן- הזוכה) שבאו לו מאדם אחר (להלן- המזכה), חייב להשיב למזכה את הזכיה, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בילתי סבירה – לשלם לו את שוויה.

(ב) אחת היא אם באה הזכיה מפעולת הזוכה, מפעולת המזכה או בדרך אחרת.

ברע"א 371/89 אילן ליבוביץ' נ.א. את י. אליהו בע"מ, פ"ד מד (2) 309, מציב כבוד הנשיא שמגר את התנאים להתגבשות עילה זו :

"היסוד הראשון הוא זה של ההתעשרות. במסגרתו נבחנת השאלה, אם הזוכה "קיבל... נכס, שירות או הטובות הנאה אחרת...". היסוד השני לעניינו בשאלה, אם ההתעשרות האמורה "באה" לזוכה מן המזכה. כאן הדרישה היא, כי ההתעשרות של הזוכה תהא "על חשבון" המזכה. היסוד השלישי מציב את הדרישה כי ההתעשרות של הזוכה על חשבון המזכה תהא "שלא על פי זכות שבדין.אשר ליסוד השני, השאלה אם ההתעשרות באה מן המזכה היא שאלה שבעובדה, אשר יש להוכיחה בכל מקרה על פי נסיבותיו.

היסוד השלישי, על פיו נבדקת השאלה האם ההתעשרות היא "שלא על פי זכות שבדין", מצביע על כך כי לא די בעצם ההתעשרות כדי להצמיח עילה בעשיית עושר. אף אין זה כי ההתעשרות מקורב במזכה והיא על חשבונו. על מנת שתצמיח עילה בעשיית עושר יש צורך ביסוד נוסף. היסוד הנוסף מתמקד בטיבה של ההתעשרות. הוא בוחן אם היא התקבלה "שלא על פי זכות שבדין". רק התעשרות שאיננה על פי זכות שבדין עשויה להצמיח למזכה סעד בעילה של עשיית עושר ולא במשפט.

 

...

מקום בו ניתן להצביע על דין אשר שולל את הפעולה שגררה את ההתעשרות, הרי שניתן לומר שההתעשרות איננה כדין.

...

היסוד הנוסף, אשר הופך את התעשרותו של המתחרה לבלתי צודקת, עשוי להיות משני סוגים עקריים:

א)      התנהגות פסולה ובלתי הוגנת של המתחרה, לרבות התנהגות נטולת תום-לב.

ב)      נסיבות אחרות אשר הופכות את ההתעשרות לבלתי צודקת.

היסוד הנוסף מן הסוג הראשון מתמקד בהתנהגותו של המתחרה. תחרות חופשית אין פירושה תחרות פרועה. אין פירושה כי יכול המתחרה, בשמה ובשמו של חופש העיסוק, לעשות ככל העולה על רוחו. התנהגות פסולה ובלתי הוגנת מצידו עשויה להוות את האלמנט הנוסף בהתקיימותו תיחשב התעשרותו כבלתי מוצדקת. כך הוא הדבר,למשל, מקום בו המתחרה מבצע, אגב התחרות, עוולה בנזיקין. מקום בו מתחרה מפרסם "הודעה כוזבת בזדון בין בעל פה ובין בדרך אחרת, בנוגע לעיסוקו של אדם, למשלח ידו, למקצועו או לטובין שלו או לזכות קניין שלו", הרי הוא מבצע עוולה על שקר מפגיע (סעיף 58 לפקודת הנזיקין 

[נוסח חדש]). מקום בו מתחרה "גורם או מנסה לגרום, על ידי חיקוי השם, התיאור, הסימן או התווית או בדרך אחרת, שטובין יחשבו בטעות כטובין של אדם אחר, עד שקונה רגיל עשוי להניח שהוא קונה טובין של אותו אדם...", הרי הוא מבצע עוולה על גניבת עין (סעיף 59 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]). במקרים אלו פועל המתחרה בדרך שאינה הוגנת. התנהגותו הפסולה מהווה ייסוד נוסף אשר הופך את התעשרותו לבלתי צודקת. כך הוא גם מקום בו מתחרה פוגע בסימן מסחרי או בסוד מסחרי של רעהו. רשימת מקרים זו איננה ממצה מקרים נוספים בהם יסתבר כי התנהגות המתחרה אינה הוגנת עשויים להצמיח עילה בעשיית עושר לנפגע ; כך עשוי, למשל, להיות משקל רב לכך שהמתחרה מגלה, באופן אחר מזה שהוצג לעיל ולאו דווקא על-ידי מעשה עוולה, התנהגות שהיא נטולת תום לב".

כל היסודות המפורטים, התמלאו בענייננו.

הנתבעים התעשרו שלא על פי דין, ולא כדין, על חשבון התובעים עת ייצרו, שיווקו ומכרו את אביזרי הפטנט המוגנים של התובעים, מבלי שקיבלו את רשות התובעים לכך, וחרף התנגדות התובעים כי יעשו כן. במכירותיהם אלו, נהנו הנתבעים מן ה"מוניטין" וה"שוק" אשר פיתחו התובעים. טובת ההנאה שבאה להם, באה מן התובעים ; הכל תוך הפרה בוטה ושלא בתום לב את הפטנט.

כדברי כבוד הנשיא שמגר ברע"א 371/89 הנ"ל:

בנסיבות המקרה שלפנינו ניתן, לכאורה, להניח, כי המערער קיבל טובות הנאה שבאה לו מן המשיבות. טובת ההנאה היא ברווחים אותם מפיק המערער מן המכירות של המוצרים בהם אנו דנים כאן. במכירותיו נהנה המערער מן השוק אשר פיתחו המשיבות למוצרים הנידונים. במובן זה מקורה של טובת ההנאה הוא במשיבות, וניתן לומר כי היא "באה" לו מהן".

בנסיבות אלו, חייבים הנתבעים להשיב לתובעים את "הזכיה" או את "שוויה".

דא עקא, שהתובעים לא הציגו נתונים, על פיהם ניתן יהיה לאמוד שווי זה.

מכאן, שלמרות שהתובעים זכאים לפיצוי/ השבה, לא ניתן לעשות כן בהעדר נתונים אלו.

לא בכדי, גם התובעים, בדברי הסיכום, אינם נוקבים בסכום ההשבה בפריט נזק זה.

ה. עוגמת נפש

בסעיף 39 לכתב התביעה ובסעיף 62 לסיכומים, דורשים התובעים פיצוי בסך 50,000 ₪ עבור עוגמת נפש שנגרמה לתובעים.

עוגמת נפש יכולה שתיגרם לתובע חנן שוורץ כבעל הפטנט, אך לא לחברת "טף סורג בע"מ", שאינה גוף חי, נושם ובעל רגשות.

דא עקא, שבתצהיר התובע ועדותו בבית המשפט, אין התייחסות מפורשת לעוגמת הנפש שנגרמה לו.

מוכן אני להניח כי בנסיבות המתוארות בתצהיר ובעדות התובע, אכן נגרמה לתובע עוגמת נפש כזו, אך אין בכך די. היה על התובע להעיד על עוגמת נפש שנגרמה לו כתוצאה ממעשי הנתבעים.

אין די באמירה הכללית :

"41. בגין עוגמת הנפש, הצער והסבל שגרמו לי הנתבעים, על הנתבעים לפצות אותי בסכום של 50,000 ₪ ".

עוגמת הנפש היא סובייקטיבית ומשתנה בין אדם לאדם, בהתאם לאופיו, אישיותו, רגישותו ורגשותיו. לא ניתן להעריך את עוגמת הנפש שנגרמה ללא עדות מפורטת על כך.

בסעיף 39 לכתב התביעה ובסעיף 62 לסיכומים, דורשים התובעים פיצוי בסך 50,000 ₪ עבור עוגמת נפש שנגרמה לתובעים.

עוגמת נפש יכולה שתיגרם לתובע חנן שוורץ כבעל הפטנט, אך לא לחברת "טף סורג בע"מ", שאינה גוף חי, נושם ובעל רגשות.

דא עקא, שבתצהיר התובע ועדותו בבית המשפט, אין התייחסות מפורשת לעוגמת הנפש שנגרמה לו.

מוכן אני להניח כי בנסיבות המתוארות בתצהיר ובעדות התובע, אכן נגרמה לתובע עוגמת נפש כזו, אך אין בכך די. היה על התובע להעיד על עוגמת נפש שנגרמה לו כתוצאה ממעשי הנתבעים.

אין די באמירה הכללית :

"41. בגין עוגמת הנפש, הצער והסבל שגרמו לי הנתבעים, על הנתבעים לפצות אותי בסכום של 50,000 ₪ ".

עוגמת הנפש היא סובייקטיבית ומשתנה בין אדם לאדם, בהתאם לאופיו, אישיותו, רגישותו ורגשותיו. לא ניתן להעריך את עוגמת הנפש שנגרמה ללא עדות מפורטת על כך.

על כן, ולמרות שנכון אני להניח כי התובע חנן שוורץ בעל הפטנט, נגרמה עוגמת נפש ממעשי הנתבעים, אין בידי נתונים מספיקים כדי להעריך אותה.

5. סוף הדבר

א. ניתן בזאת צו המורה לנתבעים להימנע לחלוטין בין בעצמם ובין באמצעות אחרים, במישרין ו/או בעקיפין לייצר, לשווק ולמכור את הפטנט/ אמצעה מס' 102009 "שיטה ומכשיר לעיגון סבכה", וזאת כל עוד הפטנט בתוקף.

ב. אני מחייב את הנתבעים אביעד כהן ,רחל כהן ו-יואל יהוד-לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, את הסך של 100,000 ₪ עקב ביצוע העוולה של "גניבת עין" על פי "חוק עוולות מסחריות",תשנ"ט-1999, כשסכום זה נושא הצמדה מלאה למדד המחירים לצרכן מיום הגשת התביעה-4/1/2006- ועד התשלום בפועל.

במערכת היחסים בין הנתבעים, בינם ובין עצמם, מתוך הסיכום הנ"ל יהיה על הנתבע יואל יהוד לשלם את הסך של 15,000 ₪ על הנתבעת רחל כהן יהיה לשלם את הסך של 30,000 ₪ כאשר ביתרת הסכום של 55,000 ₪ יישא על הנתבע אביעד כהן.

ג. אני מחייב את הנתבעים – אביעד כהן, רחל כהן ויואל יהוד – ביחד ולחוד, לשלם לתובעים את הוצאותיהם, לרבות השכר טרחת עורך דין,את הסך של 50,000 ₪, כשסכום זה נושא הצמדה מלאה למדד המחירים לצרכן וריבית חוקית מהיום ועד התשלום בפועל.

כמו כן, ישאו הנתבעים באגרת בית המשפט.

במערכת היחסים בין הנתבעים בינם ובין עצמם, סכומים אלו יתחלקו בין הנתבעים באופן שווה (1/3 על כל אחד מהם).

ניתן היום, ב' בטבת תשע"א, 9 בדצמבר 2010, בהעדר הצדדים. המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.

יהודה פרגו, שופט בכיר

 

 

 

 

 

 

 

 

 

על היתרונות של סורגים שקופים

 

כאשר יש לנו ילדים אנחנו רוצים להתאים את הבית לצרכים שלהם ולהפוך אותו למקום בטוח עבורם. הפיכת הבית שלנו למקום בטוח לילדים לא צריכה לבוא על חשבון האסתטיקה או סגנון העיצוב של הבית. אם פעם התקנה של סורגים כללה פגיעה בעיצוב של הבית וגרמה לכל חדר בו היו סורגים להיראות מחניק או קטן – היום זה כבר ממש לא המצב! כיום ניתן להתקין סורגים שקופים בכל בית ובכך להפוך את הפריט הבטיחותי ההכרחי הזה לפריט עיצובי לכל דבר. כאשר אנחנו מתקינים על חלונות הבית שלנו סורגים בעיצוב ייחודי או פריט מסוג זה שהוא בצבע שקוף אנחנו משדרגים הן את הבטיחות של החדר והן את האסתטיקה שלו. חברת טף סורג מתמחה בייצור, התקנה ומכירה של סורגים מותאמים אישית.

 

יתרונות אסתטיים של סורגים שקופים

ישנם יתרונות אסתטיים ברורים לסורגים שהם שקופים ומתקפלים. כאשר אנחנו משלמים על סורגים שקופים מחיר הסורג השקוף יכול להשתלב מבחינה כלכלית בעיצוב של כל חלל והוא יכול להפוך חללים כמו חדרי ילדים, חדרי שינה או סלונים למקום הרבה יותר נעים, בטוח וראוי למשחק של ילדים בני גילאים שונים. אם אנחנו שוכרים את הבית או את הדירה בהם אנחנו גרים ואנחנו לא רוצים להשקיע בשדרוג החלל אנחנו יכולים לבחור להתקין בחלונות הבית שלנו סורגים מתקפלים. היתרון של סורגים אלו הוא שניתן לקפל אותם בקלות רבה וכך להעביר אותם למקום המגורים החדש שלנו בלי יותר מדי מאמץ או עלות גבוה. העלות של התקנת סורגים מסוג זה שווה לכל נפש והיא בהחלט עלות שכל משפחה יכולה לעמוד בה.

 

מה לגבי מחיר סורגים שקופים?

ישנם יתרונות כלכליים רבים בהתקנה של סורגים בצבע שקוף בבית שלנו. בעת קנייה של סורגים שקופים מחיר זה פרט שחשוב לשים לב אליו. כל שנהיה מודעים יותר למחיר ההתקנה של הסורגים בבית שלנו כך נוכל לבחור את סוג הסורג הטוב ביותר. כאשר אנחנו מתקינים סורג שקוף בבית שלנו אנחנו לא פוגעים בערך הנכס שלנו. סורג מסוג זה יכול רק להעלות את הערך הכספי של הדירה או של הבית שלנו. סורגים מסוג זה מגדילים את הבטיחות שיש בבית עבור ילדים קטנים והם גם יכולים להפוך את הנכס שלנו למוגן מפני פורצים או גנבים. הסורגים של חברת טף סורג הם דוגמא טובה מאוד למוצר בטיחות איכותי שההשקעה בו וההתקנה שלו בבית שלנו יכולה להעלות את ערך הנכס ולסייע לנו בשימור שלו לאורך שנים רבות.

 

למה תמיד כדאי להתקין סורגים בבית שלנו?

בכל בית או דירה כדאי תמיד לחשוב כמה צעדים קדימה ולעצב את החלל כך שהוא יהיה אסתטי מצד אחד ובטוח מצד שני. כאשר אנחנו בוחרים להתקין סורגים לבית הפרטי שלנו אנחנו הופכים את המקום בו אנחנו חיים לבטוח יותר עבורנו ועבור הילדים שלנו. בטיחות זו חשובה במיוחד כי היא יכולה למנוע מצבים של תאונות מצערות או מצבים מסכני חיים. ילדים קטנים יכולים להיות פזיזים מאוד ולא תמיד יש להם שיקול דעת כמו של אדם בוגר. כאשר ילדים משחקים הם יכולים מתוך סקרנות או מתוך חוסר תשומת לב לטפס קרוב לחלונות או לנסות להיתלות עליהם. אם אנחנו רוצים להיות רגועים ובטוחים שחלונות הבית שלנו לא מהווים סכנה לילדים שלנו כדאי לנו להתקין בהם סורגים. התקנה של סורגים למרפסת או של סורגים לחדר האמבטיה או לחדר הילדים יכולה להגביר את הבטיחות של החללים האלו ולאפשר לנו להיות רגועים וסמוכים שגם כאשר אנחנו לא ליד הילדים הם בטוחים במאה אחוז.

 

 

יתרונות של התקנת סורגים למרפסת לפי התקן

 

כל בית צריך מרפסת. כאשר יש לנו ילדים מרפסת יכולה להוות מקום משחק נהדר עבור הילדים שלנו. משפחות עם ילדים קטנים שיש להן מרפסת בבית חייבות לדעת להפוך את החלל הזה לחלל משחק בטוח עבור הילדים. כאשר מרפסת הבית שלנו היא בקומה שנייה או בגובה של מעל קומה אחת אנחנו חייבים להתקין בה סורגים לפי התקן הקבוע בחוק. התקנה של סורגים למרפסת לפי התקן יכולה לאפשר לנו להיות שקטים שהבית שלנו הוא אכן מקום ראוי ובטוח עבור הילדים שלנו בין אם הם משחקים או חיים בו את חיי השגרה שלהם. חברת טף סורג מתמחה בייצור והתקנה לפי התקנים של סורגים לבתים ולדירות בכל רחבי הארץ באיכות גבוה ואמינות.

 

למה חשוב לשים לב בבחירת סורגים למרפסת?

כאשר אנחנו בוחרים סורגים למרפסת בבית שלנו אנחנו צריכים לבחור אותם לפי איכות הבטיחות שלהם, החומר ממנו הם עשויים וגם לפי האסתטיקה והנראות החיצונית שלהם. סורגים לבית יכולים להיות פריט אסתטי שיוסיף לעיצוב הבית וישדרג את המראה שלו בנוסף לכך שהוא ישדרג את הבטיחות שלו. בכל בית שיש בו ילדים קטנים או אפילו ילדים גדולים יותר חשוב מאוד להתקין סורגים על כל החלונות כי כך החללים השונים בבית יהוו מקום שיכיל את הילדים בבטחה. בעת ביצוע ההתקנה של הסורגים חשוב שנקפיד שהרווח בין סורג אחד לסורג אחר יהיה תקני ולא יסכן את הילדים שלנו בכך שהם יתקעו בין הסורגים או בכך שלא ייכנס חלילה מספיק אוויר מבחוץ פנימה.

 

למה כדאי להתקין סורגים בבית עם ילדים קטנים?

בבית בו יש ילדים קטנים חשוב מאוד לשים את הבטיחות שלהם לפני הכול. ילדים קטנים אוהבים מאוד להשתטות, להשתולל ולשחק ואין להם תחושת אחריות או יכולת להבין מהי סכנה. כאשר ילדים מסתקרנים הם יכולים לאבד את הצפון ולא לשים לב שהמשחק שלהם מסכן אותם. אם אנחנו רוצים לאפשר לילדים שלנו להתנהג כמו ילדים מבלי שיהיו להם חרדה או עכבות כתוצאה מהדאגה שלנו אנחנו יכולים למגן את הבית – כך שהוא יהווה בכל מצב נתון מקום בטוח למשחק עבורם. אחת הדרכים להבטחת הבטיחות הגבוה בבתים עם ילדים היא התקנה של סורגים למרפסת ולמעשה התקנה של סורגים בכל חלונות הבית. חברת טף סורג מציעה שירות וקו מוצרים מתקדם של מוצרים מותאמים אישית לכל סוגי הבתים והמשפחות.

 

איך התקנת סורגים בבית רב קומות יכולה להפוך אותו לבטוח יותר לילדים?

התקנת סורגים בבית רב קומות או בדירה שנמצאת בבניין מגורים גבוה יכולה להפוך כל חלל מגורים לחלל בו הילדים יכולים פשוט ליהנות – ואנחנו ההורים לא צריכים לפקח עליהם בשבע עיניים ולחוש חרדה רבה כאשר אנחנו לא שם בשביל לשמור עליהם. לאחר שהחלטנו לקנות סורגים מסוג סורגים מתקפלים מחיר משתלם של המוצר יאפשר לנו התקנה מהירה ומשתלמת במיוחד שלו. המחיר של המוצר יכול להיות מאוד משתלם עבורנו והוא יכול לאפשר לנו לדעת שבכל רגע נתון שבו הילדים שלנו נמצאים בחדר השינה שלהם לבד או במפרסת שהם בטוחים ואין סכנה שהם ישחקו עם החלון או יפלו ממנו חס וחלילה לקומות הנמוכות יותר. כאשר אנחנו מתקנים סורגים שקופים בחלונות הבית שלנו אנחנו הופכים את חלל הבית לבטוח, מבלי שהילדים שלנו ירגישו כאילו הם נמצאים בחלל סגור כמו בית סוהר. כיום יש הרבה מאוד אפשרויות עיצוב למוצרי בטיחות מתקדמים כמו סורגים ועלינו לבחור לבית שלנו את סוג המוצר והעיצוב שהכי מתאימים לצרכים האישיים ולטעם האישי שלנו.

 

 

טיפים לבחירה והתקנה בטוחה של סורגים לבית

 

הבטיחות של הבית שלנו היא נושא מרכזי וחשוב. הבית שלנו צריך להיות בטוח יותר כאשר נולדים לנו ילדים ולהתאים ליכולת ולצרכים שלהם. פעמים רבות ילדים לא יודעים להעריך סכנות ומשום כך הם לא יודעים להיזהר מהן. אם אנחנו רוצים לאפשר לילדים שלנו לשחק ולהיות באופן בטוח בבית אנחנו חייבים למגן את החלונות בבית שלנו. מיגון החלונות באמצעות סורגים לבית יכול להבטיח שלילדים שלנו לא תשקף סכנה של נפילה מהחלון אל עבר הרחוב תוך כדי משחק או השתטות. המוצרים הייחודיים של חברת טף סורג מאפשרים לכל משפחה להפוך את הבית שלה לבטוח עד כמה שניתן עבור הילדים שלה. שימוש במוצרים שונים לשם בטיחות הבית שלנו יכולה להפוך את חלל המגורים שלנו לחלל בו הילדים יכולים לגדול בשקט ובאופן בטוח ללא שום תקלות או תאונות מצערות.

 

לפי מה כדאי לבחור סורגים לבית?

כאשר אנחנו באים לבחור סורגים לבית שלנו כדאי לנו לבחור סורגים שהם גם ברמת בטיחות גבוה וגם אסתטיים למראה. מבחינה בטיחותית ואסתטית הנושא של סורגים שקופים מחיר זה רק פרט שולי. מוצרים אלו הם מוצר שמשתלם מאוד לקנות אותו מבחינה כלכלית ועיצובית. כאשר אנחנו מעוניינים להתקין סורגים בבית שלנו כדאי לנו למדוד את המידות המדויקות של הסורגים שיכולים להתאים לחלונות השונים בבית שלנו. מדידת המידות חשובה במיוחד כי היא תקבע את מידת היעילות של המוצר ומידת הבטיחות של השימוש בו. ככל שנבחר להשתמש במוצר שמידת הבטיחות שלו גבוה יותר ושהוא בעל תו בטיחותי לפי כל התקנים כך השימוש בו יוכל להביא לנו הרבה יותר תועלת הן בטווח הארוך והן בטווח המידי.

 

למה חשוב לשים לב בעת התקנה של סורגים בבתים עם ילדים?

בעת התקנה של סורגים בבית עם ילדים חשוב מאוד לשים לב שהחומרים מהם הסורגים עשויים לא רעילים. עוד חשוב לשים שהרווח בין סורג לסורג עומד בתקן הנדרש – שלא יקרה חלילה מצב בו הילד שלנו יכניס את הראש בין הסורגים מתוך משחק ולא יהיה מסוגל לאחר מכן להוציא אותו. בחירה של סורגים לבית עם ילדים צריכה להיות בחירה מדויקת שעומדת בתקני הבטיחות ובדרישות של מכון התקנים. הבחירה להתקין בבית שלנו טף סורג יכולה לאפשר לנו להיות רגועים ובטוחים שהבית שלנו הוא מקום בטוח עבור הילדים שלנו, בו הם יכולים לשחק וליהנות בבטחה מבלי שאנחנו נחשוש שהם יפצעו, יפלו או יהיו מעורבים בתאונות מיותרות.

 

מה היתרונות בהתקנת סורגים בבית רב קומות?

ישנם יתרונות רבים בהתקנה של סורגים בבתים שיש בהם יותר מקומה אחת. אם הבנייה בבית שלנו או בדירה שלנו היא לגובה אנחנו חייבים להתקין בחלונות הבית סורגים. התקנת הסורגים תהפוך את הבית לראוי למגורים של ילדים ובטוח עבורם והיא תקטין את הסיכוי שלילדים יקרו תאונות של נפילה מגובה או מהחלון של הבית. את הסורגים חשוב להתקין בכל חלונות הבית בשביל שמידת האפקטיביות שלהם תהיה מקסימלית. כאשר אנחנו רוצים להתקין סורגים לבית אנחנו יכולים לבחור להתקין סורגים מתקפלים – פטנט ייחודי בו ניתן לקפל ולהתקין את הסורגים על חלונות הבית שלנו באופן נגיש, קל ונוח מאוד ללא הכשרה מיוחדת. כך אם אנחנו רוצים להעביר את הסורגים מהבית שלנו לבית של ההורים שלנו – בשביל שהילדים שלנו יהיו בטוחים בעת ביקור אצל סבא וסבתא אנחנו יכולים לעשות זאת בקלות רבה. כדאי מאוד להקפיד להתקין סורגים בכל חלקי הבית ובמיוחד חשוב ומומלץ להתקין סורגים למרפסת.

 

 

יתרונות כלכליים ובטיחותיים של סורגים מתקפלים

 

מיגון וביטוח הבית עבור הילדים שלנו מהווה משימה חשובה שכדאי להשקיע בה. יש הרבה מאוד משימות שונות שיכולות לסייע לנו להפוך את הבית שלנו לבטוח יותר לילדים. אחת המשימות היותר חשובות בתהליך זה היא מיגון חלונות הבית עם סורגים. הסורגים יכולים למנוע מהילדים לנסות לצאת החוצה מהבית דרך חלונות והם יכולים למנוע תאונות קשות מאוד ואסונות. התקנה של סורגים מתקפלים מבית טף סורג יכולה לאפשר לנו לאבטח ולמגן את הבית שלנו עבור הילדים שלנו. כאשר אנחנו מתקינים מוצר בטיחותי מסוג זה בבית שלנו אנחנו חייבים שהוא יהיה אסתטי. אנחנו יכולים בהחלט להתקין סורגים שקופים בבית שלנו ואז הם גם יהיו בטיחותיים וגם אסתטיים והם לא יפגעו בעיצוב הכללי של הבית.

 

סורגים מתקפלים – לאיזה סוג בתים הם יכולים להתאים?

סורגים מתקפלים יכולים להתאים למגוון גדול מאוד של בתים. סורגים אלו למעשה מתאימים לכל סוגי הבתים והדירות שיש. הם מתאימים במיוחד לבתים בהם יש מספר קומות או לדירות שנמצאות בבניין רב קומות. במבנים מסוג זה קיימת סכנה גדולה יותר שהילדים יפלו או ישחקו ליד החלונות – דבר אשר עלול להוביל לתאונות. התקנה של סורגים לבית צריכה להתאים לתווי התקן של מכון התקנים ולהמלצות של חברות ומומחים בתחום בטיחות לילדים. לא מספיק להתקין סורגים בבית שלנו – חשוב לעשות זאת באופן נכון. התקנה לא נכונה של סרוגים יכולה לפגוע בבטיחות המוצר ולהפוך אותו ממוצר מגן למוצר שיכול לגרום לנזק מיותר. את ההתקנה אנחנו לא חייבים לעשות לבד – אנחנו יכולים לשכור בעל מקצוע מומחה שיתקין את המוצרים השונים לבטיחות הבית בחללי המגורים השונים שלנו כולל המקלחת, חדר השירותים, הסלון וחדרי השינה.

 

מחיר סורגים מתקפלים – למה הוא משתלם?

התקנה של סורגים בבית יכולה להגביר את הבטיחות שלו לילדים. אנחנו יכולים לבחור להתקין בבית שלנו סוגים שונים של סורגים שנבדלים אלו מאלו לפי המחיר, האופן הסגירה והעיצוב שלהם. יש הרבה שיקולים בקנייה של סורגים. בעת ההתלבטות האם לקנות או לא לקנות סורגים מתקפלים מחיר הסורג מהווה פרט מרכזי. חשוב לבחור לקנות סורג איכותי שהמחיר שלו ומחיר ההתקנה שלו משתלמים. כאשר אנחנו בוחרים להתקין סורגים מסוג טף סורג בבית שלנו אנחנו יכולים ליהנות מסורגי איכות בבית שלנו. מומלץ לבחור להתקין סורגים שמתאימים באופן מושלם למידות החלונות בבית שלנו. חשוב מאוד לשים לב מה הרווח בין סורג לסורג בעת ההתקנה – כי רווח גדול מדי יכול להיות מסוכן בגלל שילדים יכולים להיתקע בו בעת משחק מבלי יכולת להיחלץ ורווח קטן מדי – יכול למנוע כניסה של אור ושל אוויר לחדרים השונים. קיים תקן ברור מאוד לרווח שצריך להיות בין סורג לסורג וכאמור חשוב מאוד להקפיד להתקין בבית שלנו סורגים בהתאם לתקן זה.

 

התקנה של סורגים בבית – ואבטחת הבית לילדים קטנים

התקנה של סורגים בבית יכולה לאפשר לנו לאבטח את הבית שלנו ולהפוך אותו לחלל מגורים ראוי לילדים קטנים. עד גיל 8 חשוב מאוד שבחלונות הבית שלנו יהיו סורגים. התקנה של סורגים למרפסת חשובה במיוחד בבתים בהם יש ילדים מתחת לגיל 5. ילדים בגיל זה הילדים לא מודעים תמיד למונחים של סכנה או הבדלי גובה שונים במקומות בבית ולכן יש להם סיכון גבוה יותר ליפול או לשחק משחקים מזיקים ליד חלונות הבית. אף ילד בריא לא מנסה לרדת מחלון הבית לרחוב – אך לעיתים מתוך סקרנות או היסח דעת ילדים יכולים להחליק וליפול מן החלון. ההתלבטות האם לרכוש סורגים או לא יכולה להיות מושפעת מהרבה גורמים. בהחלטה האם לקנות סורגים או לא לקנות סורגים מתקפלים מחיר הסורג מהווה מרכיב שיכול לשנות את הדעה שלנו לחיוב או לשלילה. כאשר נמגן ונבטח את הבית שלנו אז המגורים בו יהיו נעימים גם לנו וגם לילדים שלנו. קנייה של מוצרי מיגון מתקפלים כמו סורגים תאפשר לנו למגן כל חלל שאנחנו הולכים אליו עם הילדים שלנו.

 

 

הורים רבים מגלים שהמעקה התקני יעיל כל זמן שאין לילדים אפשרות לקרב כסא ואז המעקה הופך מסוכן. 

 בבתים ישנים בד"כ המעקות אינם עומדים בתקן והם מסוכנים מאד כי גובהם נמוך מ 105 ס"מ וכי יש חלק תחתון מבטון המשמש מדרגה ומעליו מעקה מתכת . 

הפתרון  שהורים מחפשים הוא הגבהה למעקה שתוסיף לו גובה של כ 50 ס"מ נוספים ושמבחינה אסטתית יהווה המשך למעקה הקיים אך מצב זה יוצר סכנה חדשה - הילד יכול לשים את ידיו על ההגבהה ובקלות לשים את הרגל על המעקה הישן וליפול מעבר להגבהה!

טף סורג ממליצה :

1. להחליף את המעקה הקיים במעקה יותר גבוה!

         א. העלות לא צריכה להיות גדולה בהרבה מהגבהה כי ההפרש הוא רק באורך המוטות ומתבטא רק בעלות קטנה נוספת של חומר הגלם . 

         ב. המעקה הישן עלול להיות חלוד ולא בטוח שהוא עומד בעומס הנדרש. 

         ג. מבחינה אסטתית זה יהיה הרבה יותר מוצלח. 

2. אם עושים בכל זאת הגבהה - המרווחים בין המוטות צריכים להיות פחות מ 3 ס"מ כדי שהילד לא יוכל להניח את כף רגלו ולטפס. 

3. לדירות שכורות ניתן למתוח כבל כביסה (מתכת מצופה ניילון) בגובה של כ 50 - 100 ס"מ מעל המעקה הקיים ולחבר רשת (עם מרווחים של פחות מ 3 ס"מ) בין הכבל למעקה. במקרה של מרפסת בצורת ח יש לשים עמודים בפינות . עלות של אלתור כזה הוא מאות בודדות של שקלים. 

תקן מעקות  1142  מחייב גובה של  105 ס"מ ,  שלא יהיה שום דבר שאפשר להניח עליו את הרגל מגובה 10ס"מ ועד 90 ס"מ, שהמרווח בין המוטות לא יעלה על 10 ס"מ ויעמוד בעומס  של 75 ק"ג בניצב למישור המעקה.

     

טף סורג מספקות מעקות מודולריים תקניים בגובה 110 ס"מ 

     rail3

שאלה: 

איך יכול להיות שמוצר כלכך זול הוא טוב? 

תשובה: 

הפטנט של טף סורג הופך אותו למוצר מדף . 

אנו מיצרים מאות סורגים בבת אחת ואין צורך לייצר סורג למידה דבר שמוזיל מאוד את עלויות היצור!

האפשרות להרכבה עצמית מוזילה מאד את העלות .

אין לטף סורג צורך לשלוח אנשים למדידת החלונות שלכם - חסכון עצום בכוח אדם וברכב. 

אנו רואים יעוד ושליחות להגן על הילדים שלכם ומסתפקים במרווח שווק מזערי . טף סורג הרימה את דגל המחאה החברתית לפני 25 שנה! 

 למי שתוהה האם עדיף "זול או יקר" מוזמן להכנס לסרטון מבחן העגלות הגדול של "התוכנית הכלכלית" עם קרן מרציאנו שמעלה את התהיה .....

שאלה: 

אני אינני מיומנת במדידה . מה אם טעיתי? 

תשובה:

אם קראת את הוראות המדידה באתר הסיכוי לטעות קטן מ 1%.

טף סורג אינה מייצרת סורגים לפי המידה שמסרת. הסורגים שלך מוכנים במחסן עוד לפני שהזמנת אותם . לכן גם אם טעית אנו פשוט נחליף את הסורג בסורג מתאים הנזק היחידי הוא מחיר המשלוח. 

 

שאלה:

איך מוצר כמו טף סורג יכול להיות בטוח בהרכבה עצמית? 

תשובה: 

טף סורג הינו מוצר עם מקדמי בטיחות גדולים . המוצר נבדק במבדקה לחקר הבניה בטכניון , נבדק ע"י ארגון "בטרם" וקים ללא תקלה מעל 25 שנה! 

הרכבתו דורשת מיומנות של חובב ולא של מקצוען . כל מי שתלה מדף או מנורה הוא over qualified לצורך הרכבת טף סורג.

אם נצמדים להוראות הרכבה ובודקים את את הסורג לאחר ההרכבה אין שום סיבה שתהיה איזו בעיה בטיחותית. 

 

שאלה: 

למה אין לטף סורג   תו תקן? 

תשובה : 

תקן סורגים הינו מיועד  לסורגים שהם נגד פריצה ונגד נפילה גם יחד . טף סורג אינו מיועד נגד פריצה . 

טף סורג עומד בכל דרישות התקן למעט זמן פריצה .  

סורגים - מחיר סורג בטיחות שווה לכל נפש סורגים לילדים סורגים - טף סורג סורגי בטיחות - סורג לטף

מחיר הסורגים כולל את כל אביזרי ההתקנה.
מחיר הסורג נקבע על פי מידות החלון יש להזמין סורג שרוחבו גדול\שווה לרוחב החלון.
לדוגמה: חלון שרוחבו בין 111-120 ס"מ צריך סורג 120

 

גובה כל הסורגים 119 ס"מ
הסורג מתאים להרכבה בחלונות שגובהם עד 130 ס"מ.

 

לחלון שגובהו מעל 130 ס"מ ועד 144 ס"מ יש להזמין בנוסף לסורג תוספת של 24 ס"מ (בעלת אותו רוחב)
לחלון שגובהו מעל 144 ס"מ ועד 167 ס"מ יש להזמין בנוסף לסורג תוספת של 48 ס"מ (בעלת אותו רוחב)
לחלון שגובהו מעל 167 ס"מ יש להזמין 2 סורגים

לחלונות שרוחבם גדול מ 180 ס"מ אפשר לשרשר מספר סורגים.
אם גובה החלון גדול מ 119 ס"מ אפשר לסובב את הסורג ב 90 מעלות ולהשתמש ברוחב כגובה. ראה הדגמה.

 

ניתן לרכוש ערכות התקנה נוספות בנפרד.
אפשרות לבחור בין איסוף עצמי ומשלוח. תנאים לאיסוף עצמי.
המחירים כוללים מע"מ.

 

המחירון

 

סורג בגובה 119 ס”מ

מחיר הסורג כולל את ערכת ההתקנה

p-img.jpg 

 

מחיר רוחב הסורג
99 ₪ 60 ס”מ
116 ₪ 70 ס”מ
132 ₪ 80 ס”מ
148 ₪ 90 ס”מ
164 ₪ 100 ס”מ
180 ₪ 110 ס”מ
196 ₪ 120 ס”מ
213 ₪ 130 ס”מ
230 ₪ 140 ס”מ
247 ₪ 150 ס”מ
265 ₪ 160 ס”מ
282 ₪ 170 ס”מ
299 ₪ 180 ס”מ

תוספת לסורג גובה 10/24 ס"מ

p-img.jpg 

 

מחיר רוחב התוספת
40 ₪ 60 ס”מ
46 ₪ 70 ס”מ
53 ₪ 80 ס”מ
59 ₪ 90 ס”מ
66 ₪ 100 ס”מ
72 ₪ 110 ס”מ
78 ₪ 120 ס”מ
85 ₪ 130 ס”מ
92 ₪ 140 ס”מ
99 ₪ 150 ס”מ
106 ₪ 160 ס”מ
113 ₪ 170 ס”מ
120 ₪ 180 ס”מ

 

תוספת לסורג 47/48 ס"מ

p-img.jpg 

 

מחיר רוחב התוספת
65 ₪ 60 ס”מ
77 ₪ 70 ס”מ
87 ₪ 80 ס”מ
98 ₪ 90 ס”מ
108 ₪ 100 ס”מ
119 ₪ 110 ס”מ
129 ₪ 120 ס”מ
141 ₪ 130 ס”מ
152 ₪ 140 ס”מ
163 ₪ 150 ס”מ
175 ₪ 160 ס”מ
186 ₪ 170 ס”מ
197 ₪ 180 ס”מ

התקנה

200 ₪ התקנת סורג ראשון
100 ₪ התקנת כל סורג נוסף
50 ₪ תוספת להתקנת סורג 160-180
50 ₪  התקנת תוספת
   

כללי

69 ₪ משלוח
5 ₪ מחברים סורגים בשירשור
35 ₪ חיתוך סורג
48 ₪ ערכה 8 תפסים
68 ₪ ערכה 12 תפסים

האתר עוצב ונבנה ע”י web4all חברה לבניה וקידום אתרים

כל הזכויות שמורות לטף סורג בע"מ